|
|
עמוד:12
חובב רשלבך 12 בינארי, לכן בנקודה מסוימת במרכזו מתרחש השינוי האמנותי : שם נוצר האובייקט הסינגולרי החדש . אולם יש הטוענים שהשינוי מתרחש בקצה האחד של ציר ההבנה — הקצה הלא – ברור, שבו נגמרת ההבנה המקובלת ; זה שרק בו מתאפשרת יצירת אמנות חדשה . לכאורה מוצגת כאן סתירה, שכן השינוי, המתאפיין כרגע ייחודי, מתרחש בשני מקומות שונים : האחד במרכז "ציר ההבנה" והאחר — בקצהו הלא ברור . כדי למנוע סתירה אני מוסיף ואומר שיש לראות את השינוי כמתרחש בשני המקומות . לפיכך בשעה שהמתנגדים חושבים שציר ההבנה נתון להתפתחות ) או התארכות ( רק מקצהו הבלתי ברור, אני סבור שהשינוי מתרחש על פני הציר כולו . למעשה, כקו תיאורטי, כולו משתנה ; אפשר לומר שהוא מתארך לשני הצדדים וגם אופן 1 הופעתו נתון לשינוי . בבסיס צורת המחשבה הזו מתגלם רעיון הדיאלקטיקה ההיגליאנית : ביטול, שימור והעלאה . ברם, הצדקת המחשבה שלי נעוצה בשימת דגש על מרכיבי הביטול – שימור ) על היחס בין תזה לאנטיתזה ( כמומנטום אחד בתהליך שמציגה מערכת דיאלקטית, לעומת מומנטום שני המתגלם בהעלאה ) בסינתזה ( . באופן הזה ניתן להתייחס לציר ההבנה כציר בינארי, חד – ממדי . לאור הנאמר לעיל, די בהסבר ראוי שיסודו מיתי ) למשל, 3 וכו' ( על 2 רעיון "השאיפה לאפס"דיאלקטיקת האדון והעבד, מנת להצדיק את קו מחשבתי . במילים אחרות, אוכל להתבסס על טיעוניו הנאו – רטוריים של רולאן בארת ) 1915 - 1980 ( כל עוד הם בני תוקף . תוקף של סברה רטורית ייקבע על פי ההקשר שבו הוא נטען . לשם כך אבחן את תקפות הנחותיי לאור סברותיו של בארת 4 ובהתאם להקשרן . בטרם אמשיך, ברצוני להדגיש שבספר זה שאלתי איננה "מהי יצירה אמנותית איכותית ? ", אלא "מהו מקום היצירה האמנותית האיכותית ? " . לפיכך הנחת היסוד שלעיל, באשר לאיכות היצירה
|
|