|
|
עמוד:12
חדוה ישכר 12 יחד יהודיות ופלסטיניות אזרחיות ישראל, לסביות וסטרייטיות, ובמשמרות הללו נרקמו הקשרים שהצמיחו את השמאל הפוליטי הפמיניסטי, אשר פעילותו הענפה מתועדת בחלקה בספר הזה . התביעה הצודקת של נשים בישראל לשותפות מלאה בקביעת סדר היום המדיני והביטחוני נשמעה עוד קודם לכן במחאה של אימהות נגד שתיקה ושל ארבע אימהות . בקריאתן ל"החזרת הבנים הביתה" הן התמקדו במחאה על הלגיטימיות של מלחמת לבנון הראשונה . מה שייחד את נשים בשחור עם הקמת התנועה לאחר פרוץ האינתיפאדה הראשונה, וממשיך מאז לאפיין את השמאל הפמיניסטי, הוא המחאה האזרחית העקבית על הפקעת החברה בידי הצבאיות, על אי – שיתופן של נשים ושל קבוצות מיעוט במהלכים הנוגעים לשלום ולביטחון, כמו גם על התניית האזרחות המלאה במילוי חובות לאומיות לפי הגדרותיה של חברת הרוב היהודית . בולטות ביניהן חובת האימהוּת וחובת השירות הצבאי או הלאומי ) אזרחי ( . הפעילות הרחבה של ארגוני השמאל הפמיניסטי בתחומי חיים שונים חושפת את הקשרים, הסמויים לעתים מן העין האדישה, הקיימים בין צורות הדיכוי וצורות האלימות כלפי נשים וכלפי מיעוטים בחברה . בניתוח פמיניסטי פוליטי מתגלים בבירור הקווים הישרים הנמתחים בין הכיבוש ומשטר ההפרדה המושלט על הפלסטינים ובין ההסתגרות הלאומנית המייצרת אלימות ממסדית כלפי מיעוטים . כמו כן, מתברר הקשר ההדוק בין מרכזיותה של הצבאיות בחברה למעמדן האזרחי המשני של נשים בישראל . לכשישים ארגוני וקבוצות הנשים הפועלים כיום בישראל יש נוכחות מרשימה בחברה האזרחית . כולם רהוטים בשיח הפמיניסטי ופועלים לשם העצמת נשים וקידומן בחברה . לאמיתו של דבר, גם ארגונים חברתיים מעורבים מרבים להשתמש כיום במונחים פמיניסטיים ומתנהלים תוך הקפדה על עקרונות של שוויון
|
|