פתח דבר

עמוד:10

לנוכח בית הדין השרעי 10 יחסית להכנת הצעת חוק חדשה על ידי ועדת מומחים . החוק הירדני יכול לחול במשך תקופת מעבר עד להכנת הצעת החוק האינטגרטיבית . הכנסת תתבקש לאשר את הצעת החוק של ועדת המומחים או את החוק הירדני בשלמותם מבלי להתערב בסעיפים השונים, אך כמובן בשינויים המחויבים מן החקיקה הישראלית . בדרך זו תוכלנה הנשים המוסלמיות במדינה לשמור על הישגי החקיקה הישראלית, כגון איסור הפוליגמיה או גירושי האישה על כורחה ושוויון מלא בירושה . לאימוץ חוק מעמד אישי ממדינה אחרת יש תקדימים בארץ . למשל, חוק זכויות המשפחה העות'מאני מ – 1917 חל במקורו על כל התושבים ללא הבדל דת . שלטונות המנדט הבריטי אישרו אותו ב – 1919 אגב צמצום חלותו למוסלמים בלבד . חוק המעמד האישי של העדה הדרוזית בלבנון מ – 1948 אומץ על ידי העדה הדרוזית לקראת כינון בתי הדין הדתיים הדרוזיים אגב החלפת הוראות החקיקה הלבנונית, בנסיבות של לקונה בחוק, בהוראות החקיקה הישראלית . ועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת הקודמת, בראשותו של פרופ' מנחם בן ששון, גילתה הבנה לחשיבות העניין והייתה מוכנה לאמץ את חוק המעמד האישי הירדני . חוק מעמד אישי חדש למוסלמים בישראל הוא אתגר המונח לפתחה של עמותת נסאא ואאפאק . נושא זה עמד במוקד של יום העיון שנערך במכון טרומן במאי 2009 בחסות משותפת של מכון המחקר על שם הרי ס' טרומן למען קידום השלום ומרכז לבציון לחקר האסלאם בהשתתפותם של מיטב החוקרים והחוקרות בנושא זה בארץ . אסופת המאמרים המבוססת על יום עיון זה נועדה לעודד תמיכה ציבורית בקרב הציבור השוחר את טובתן של הנשים, ועל כך יבורכו יוזמיה של אסופה זו .

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא