|
|
עמוד:9
פתח דבר 9 להתדיין בענייני מעמד אישי ( למעט נישואים וגירושים ) גם בפני בית המשפט לענייני משפחה ( "מרוץ סמכויות" ) היא פרי מאבק ארוך שנים של "ועד הפעולה לשוויון במעמד אישי", המהווה קואליציה של כמה ארגוני נשים . חוק זכויות המשפחה העות'מאני היה אמנם מתקדם לשעתו אך איננו עונה היום על ציפיות הנשים בחברה מודרנית . גם הפסיקה הליברלית של בתי הדין השרעיים והתקנות המשפטיות ( מַרסוּם קדאאִי ) שהוציא נשיא בית הדין השרעי לערעורים, ד"ר אחמד נאטור, בענייני מזונות וצוואה לטובת נכד יתום, על אף חשיבותן הפרשנית, אין בהן כדי לשנות הוראת דין שרעית או הוראת דין בחוק זכויות המשפחה העות'מאני . בנסיבות אלה אין מנוס מהנהגת רפורמות משפטיות בדרך של חקיקה . מסיבות מובנות אין זה ראוי שהכנסת תעסוק בדיני משפחה שרעיים ; זה עניינם הפנימי של המוסלמים בישראל . לפיכך פתוחות בפני המוסלמים שתי אפשרויות : א . הכנת הצעת חוק שתכלול את מיטב הרפורמות שכבר הונהגו בארצות ערב ומבוססות על יסודות מתוך כל האסכולות ההלכתיות לפי מידת התאמתן לרפורמה שאותה מבקשים לחולל . לתכלית זו דרושה הקמתה של ועדת מומחים של משפטנים מוסלמים, שבה ייצוג ראוי לנשים, שתדון באופן שיטתי ויסודי בכל ענייני המעמד האישי, ותסתייע ככל הנדרש בחקיקה הרפורמית בארצות ערב . הכנת הצעת חוק מעמד אישי חדשה ואינטגרטיבית היא מטבע הדברים עניין לחודשים רבים ואף לשנים . ב . אימוץ חוק המעמד האישי הירדני החדש מ – 2010 הכולל רפורמות מרחיקות לכת בענייני נישואים, גירושים, אפוטרופסות ומשמורת על ילדים, ירושה וצוואה . אם החוק אכן יאומץ, כי אז יהיה חוק מעמד אישי אחד משותף למוסלמים בישראל, בירושלים המזרחית ובגדה המערבית . אימוץ החוק הירדני הוא דרך קצרה
|
|