פתח דבר

עמוד:8

לנוכח בית הדין השרעי 8 הייתה זו התנועה המודרניסטית באסלאם מייסודו של הרפורמיסט מוחמד עבדו ( נפטר בשנת 1905 ) , שהכינה את התשתית ההלכתית להנהגת רפורמות בדיני המשפחה ששימשה את הפרלמנט בבואו לערוך קודיפיקציה סטטוטורית של דיני המעמד האישי השרעיים . בישראל המצב שונה מיסודו . מאז קריסת האימפריה העות'מאנית חדלה הארץ להיות חלק ממדינה מוסלמית על כל ההשלכות התיאולוגיות והמשפטיות הכרוכות בכך, כגון הסמכות למינוי קאדים והכפפת מוסלמים לחוק האזרחי של המדינה . מובן מאליו שהכנסת איננה יכולה לאמץ את הטכניקה של החקיקה הרפורמית המקובלת בארצות ערב . היא התערבה בענייני אישות רבים, ובכמה מהם הרחיקה לכת ביותר, אך בהתחשב בשיטות המשפט של העדות הדתיות השונות, נמנעה מפגיעה בדיני איסור והיתר לנישואים ולגירושים, והעדיפה בתחום רגיש זה את העונש הפלילי המעוגן בחוק כגורם מרתיע על פני חקיקה סובסטנטיבית ( כך בענייני גיל הנישואים, ריבוי נשים וגירושי האישה על כורחה ) . בעניינים אחרים לא נרתעה הכנסת מחקיקת הוראות סובסטנטיביות בעלות חשיבות מיוחדת לאישה ( אפוטרופסות ומשמורת על ילדים, איזון המשאבים בין בני הזוג, תשלום מזונות לאישה על ידי הביטוח הלאומי ומזונות בחוג הרחב של המשפחה ) . בעניין הירושה נקבע שוויון מלא בין המינים ובין הקרובים מצד הגבר ומצד האישה, אך עם זאת עומדת בפני הצדדים, בהסכמה הדדית, האפשרות להתדיין בבית הדין השרעי הפוסק לפי הדין הדתי . החקיקה של הכנסת נועדה לשפר את מעמד האישה באשר היא אישה ולהשוותה לגבר בכל פעולה משפטית . הישגי החקיקה של הכנסת הם תוצאת מאבקן של הנשים בחברה הישראלית . הישגים אלה הועמדו לרשותה של האישה ללא הבדל דת . עמותת נסאא ואאפאק, שהוקמה בשנת ,2002 מבקשת לתרום את חלקה ולשאת באחריות במאבק לשיפור מעמדה המשפטי של האישה, והיא ראויה על כך למלוא ההערכה . יצוין שפתיחת האפשרות לאישה, ב – ,2001

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא