|
|
עמוד:12
12 ג'פרי הרטמן שהיא מהווה מפתח לביוגרפיה האינטלקטואלית של הרטמן עצמו . עולמו הביקורתי של הרטמן עוצב מתוך מפגש בין מסורות : הפילולוגיה האירופית, הביקורת החדשה, הפנומנולוגיה, עולם המדרש והפילוסופיה הצרפתית . עיסוקו המתמשך של הרטמן בהיעלמותם של העדים, בדעיכת הזיכרון הקיבוצי ובתמורות שחלו בערוצי הזיכרון בעקבות השתלטות המדיה תובע חשיבה חדשה על 8 מתרכזים שאלות של ייצוג ועל צורות העדות . חיבוריו המאוחרים ביחס בין שאלות של ייצוג לתיאוריות של טראומה, ובזיקות בין צורות של פרשנות לעדות . כתבים אלה, המעמתים אותנו עם הפחד שמא עולם התופעות ועולם התעמולה התמזגו באמצעות המדיה, תובעים תשומת לב לשאלות של זיכרון . לאור המוטציות של הסוגיות הללו בעידן האלקטרוני, בתרבות הווידיאו ובתכניות "ריאליטי" מתחייבת השאלה : איך להישאר ערים לממשותו של העבר ? מעניין להיווכח כיצד חיבורים אלה, בתחומים חדשים ואחרים לכאורה, מחדדים שאלות שעלו בכתביו המוקדמים על הרומנטיקה ; כך, למשל, בחינתו המחודשת של האידיאל הרומנטי של ה"חינוך האסתטי" דרך התקה של הדת לסיפור חניכה חילוני ומודרני . המיקוד של הרטמן בשאלת השואה מבעד לפרספקטיבה הומניסטית – מערבית הנמתחת מן התנ"ך, דרך המדרש ועד לימינו, בולט בקשב שהוא תובע לריבוי נרטיבים של טראומה, לקולו הלא – מתווך של העד, ולתפיסת זיכרון שמביאה בחשבון את אסונו של 8 . החל מ וורדסוורת' הנעלם ( 1987 , The Unremarkable Wordsworth ) ; נבואות מינוריות : המסה הספרותית במלחמות תרבות ( Minor Prophecies : The Literary Essay in the Culture of Wars, 1991 ) ; הצל הכי ארוך : אחרי השואה ( 1996 The Longest Shadow : In the Aftermath of the Holocaust, ) ; צלקות הרוח : מאבק נגד הלא-אותנטי ( Scars of the Spirit : The Struggle Against Inauthenticity , 2002 ) , ועד לחיבור העמוד השלישי : מסות בחקר היהדות ( The Third Pillar, 2011 ) .
|
|