|
|
עמוד:63
| גיליון ,90 כסלו תשפ"ב, נובמבר 2021 63 לא העלו בדמיונם שבסוף העשור הבא יהיה העולם כולו מרושת ומתוקשר ברשת שכזו עם מגוון איןשסופי של אפשרויות יישומיות, והחיזיון הדמיוני יהפוך למציאות העולה על כל דמיון . הם לא שיערו מציאות כזו, למרות שמזה עשור פעלה רשת אינטראשנטית ( ארפנט ) , וכבר נוצרו פורמט הדואר האלקטרוני ופרוטוקולי שיחה ברשת, ואפילו הושק מחשב אישי ראשון לתפוצה רחבה . כיום הסייבר הוא אולי הגורם המשפיע ביותר, לחיוב ולשלילה, על חיינו כפרטים, כחברה וכמדינה, ובמידה רבה גם על היחסים בין המדינות . מרחב הסייבר, כמו שתי המהפכות שקדמו לו, יצר תופעות חדשות שלא היו קיימות קודם לכן וכל מה שקיים בהכרח משתנה וישתנה, באופן ישיר או עקיף : התקשורת האישית, ההתנהלות המקצועית, הלימודית, התעסוש קתית, הבירוקרטית, הפיננסית, המסחרית, הבריאותית, הפוליטית, התקשורתית ועוד ועוד . במקביל לעוצמות החיוב האדירות שמביא הסייבר בכל מרקם החיים, כך גם מגיעים גלי הסיכונים הגדולים, הנובעים מפשיעת הסייבר ומהאיומים שהוא מייצר בהקשר לביטחון האישי, המדינתי והעולמי . לכן, יש להתייחס לסייבר כממד הלחימה החמישי שנעשה בו שימוש בממדים הפיזיים : יבשה, ים, אוויר וחלל . במישור האזרחי, יעד הפגיעה העיקרי בנשק הסייבר הוא התשתיות החיוניות . המרחב הקיברנטי עצמו, גם הוא תשתית חיונית, בהיותו בסיס הפעולה שעליו מושתתים רבים מהמערכים ומהתשתיות החיוניות במדינה . תשתית מוגדרת כחיונית כששיבושה עלול לגרום למשבר כלכלי וחברתי בעל השלכות פוליטיות, אסטרטגיות וביטחוניות, שיערערו את אושיות המדינה והיציבות העולמית . מדי יום ביומו, אנו עדים לתקיפות חוזרות ונשנות לגניבת מידע מכל סוג, לשוד פיננסי בהיקפים עצומים, לגניבת קניין רוחני, לפגיעה בתשתיות כחשמל, גז, מים, תקשורת ומחשוב ולחדירה גסה לנתונים חסויים ואינטימיים של מדינות, גופים ואנשים . הסייבר גם מביא לשיא חדש את הממד האש סימטרי, שבמסגרתו גורם שולי מבחינת כוחו האמיתי עלול להשיג פגיעת טרור קריטית בגורם רבשעוצמה . על העולם הנאור מאיים אינטרנציונל חשוך של ארגוני טרור, פשע ומדינות, שהחוק והנורמה הביןשלאומיים אינם קיימים עבורם . אליהם חוברים האקרים בלתי מרוסנים, המונעים מאיןשספור אינטרסים אפלים . בישראל זיהו את המציאות המתהווה המורכבות בהתמודדות עם הסייבר נובעת, בין השאר, מעמעום ערכי, בשורה של תחומים שהיו ועודם ברורים ומתוחמים, כמו באומנות, גם בעולם הלחימה הקונבנציונלי . קיים קושי רב בזיהוי חדשערכי של הגורם התוקף, היכול להסתוות מאחורי שרתים במדינות רבות . ומכאן, ה"פיתוי" לפעול בנשק הסייבר, גם במצב מוצהר של אישלוחמה בין מדינות . בנוסף, ההתפרצות העצומה והמהירה של הסייבר ההתקפי, על כל סוגיו, מצאה עולם בלתי מוגן, שהסתמך על אמצעי אבטחה מוגבלים, ללא תפיסת הגנה כוללת ברמה הארגונית והמדינתית . לפערים האלו נכנסה במלוא העוצמה מדינת ישראל, שבה נוצרה תשתית אנושית וטכנולוגית של אבטחת הסייבר . הבנה, ראויה לציון ושבח, של הנהגת המדינה בראשות ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, לאחר ביקורו ביחידה ,8200 הביאה לגיבוש אסטרטגיה לאומית כוללת בהובלת פרופסור יצחק בן ישראל . התוצאה של אסטרטגיה זו הייתה הקמת מערך סייבר לאומי ; קביעת תיחומים וחלוקת אחריות בין הגופים השונים ; גיבוש מתודולוגי ומעשי של תפישות הגנה והתקפה במרחב הסייבר ; ומינוף היכולות באקדמיה, בתעשייה הביטחונית ובהיישטק הישראלי, בתחום זה לצרכים פנימיים וכמנוע צמיחה כלכלי . אין כפרופ' אביתר מתניה, שייסד, ניהל ועמד כראשון בראש מערך הסייבר הלאומי, ועימו עמיר רפפורט, שכיסה את התחום מראשיתו כפובליציסט וייסד את רצף כנסי הסייבר עם מיטב המומחים בארץ ובעולם – כדי לתאר בכתב את עידן הסייבר בארץ ובעולם וכיווני התפתחותו בעתיד . כאמור, הספר יעשיר בלא ספק ואף יחדש לאלו העוסקים בתחום ובה בעת יהיה נהיר ואטרקטיבי גם למי שאינו בקיא בתחום, כי "הסייבר נוגע ומתעניין בכולנו לטוב, וגם חלילה לרע" . סיקורת רבים מאיתנו אולי לא מתעניינים בסייבר, אבל היו בטוחים שהסייבר מתעניין בכם ! קצב המהפך ועוצמתו אינם זהים וקשה עד בלתי אפשרי לאומדם, בהיקפם ובמהירות השפעתם . הסיכונים הגדולים, הנובעים מפשיעת הסייבר ומהאיומים שהוא מייצר בהקשר לביטחון האישי, המדינתי והעולמי ארגמן ומתניה אוחזין בספר . . .
|
|