מבצע בכורדיסטן: כיבוש סכר דוכאן העיראקי

עמוד:61

| גיליון ,90 כסלו תשפ"ב, נובמבר 2021 61 לתת תשובה אם זה אפשרי . העיראקים החזיקו גדוד של חיל רגלים כדי להגן על הסכר, ואחרי תצפית הערכתי שאצטרך חטיבה של אנשי פשמרגה ( כורדים ) כדי לכבוש את הסכר" . - שאלו מה המחיר ? "שאלו . אמרתי שאם מתכננים נכון – הסיכוי גבוה, אז צביקה זמיר אמר 'יש אישור ! תתחיל לתכנן ולאמן אותם לכך' . עשינו תצפיות על הסכר ממרחק של כש 300 מטרים, והייתה לי בראש דרך פעולה אחת שעליה חשבתי . אבל בסיור המפקדים שערכתי עם מפקדי שלושת הגדודים הכורדיים החלטתי 'להתייעץ' איתם איך לתקוף . כל אחד מהם חשב לתקוף בדרך משלו, אבל אחרי ששאלתי שאלות מקצועיות – איך הוא מתמודד עם בעיה מבצעית כזו או בעיה מבצעית אחרת, כולם התיישרו עם הדרך שלי לתקוף" . - מה היה התכנון ? "היה שם גדוד עיראקי, שחלק מחייליו שמר על הגשר במשמרות . היה צריך לתקוף את המחנה שלהם, אבל הסיפור היה היכן להציב את החסימות ואיך להגן עליהן . היה לי ברור שאחרי שנתקוף, העיראקים ישתוללו ויגיעו עם שריון וחיל אוויר, וינסו לארגן התקפת נגד . לכורדים לא הייתה אפשרות להתגונן מפני תקיפות מטוסים . את החסימות מיקמתי בתוך מערות, שבהן שמנו תותחים ללא רתע נגד השריון . ופיזרתי מרגמות במערות שמוקמו בשטחים שולטים, כדי לתת הגנה על המחנה מבחוץ, למקרה שבו חיל רגלים ירצה לתקוף . בכך פתרתי את הנחיתות שהייתה לכורדים" . - ואז אתה יוצא עם החטיבה לסכר ? "איזה יוצא ? לא יוצא בכלל ! שבועיים אחרי שהכול מוכן, אני מקבל שדר מצבי זמיר להתקפל ולחזור לאיראן . היה דין ודברים קשה בינינו . הסברתי לו שאני צריך לפקד על הכוח והוא בשלו . לא יישפך דם של חייל ישראלי על ארץ זרה" . - צודק ! "בקיצור, שבועיים לפני הפעולה העברתי בלית ברירה את המפתחות למפקד הכוח וחזרתי ארצה לתורנות מטבח באיילת השחר . תוך כדי הגשת האוכל לחברים, אמרו לי בקיבוץ שיש לי שיחה במזכירות . צביקה היה על הקו והודיע לי שהפעולה בוצעה . הפשמרגה כבשו את הסכר והעיראקים התרוצצו במקום אובדי עצות" . - נהדר . . . "חכה . . . שבועיים לאחר מכן, צלצלו אליי מהמוסד וסיפרו לי שהצבא העיראקי ביצע התקפת נגד, עם טנקים ומטוסים, וכבש את הסכר בחזרה . ניסיתי לברר מה קרה וכשהבנתי את הסיבה התחלתי לצחוק . . . " - ? ? ? "לחיילים העיראקים שהגנו על הסכר היה מעיל בריטי נהדר שנקרא 'שינל' . זה מעיל ארוך עד מעבר לברכיים, המגן מפני קור, וכל כורדי היה שמח שיהיה לו אחד כזה בבית . אז אחרי הכיבוש חלק מהחיילים הכורדים פשוט בזז את המעילים מעל החיילים העיראקים שנהרגו או נשבו . . . " - אוקיי . " אתה זוכר שסיפרתי לך על החסימות שהצבתי נגד התקפת הנגד העיראקית ? כל אותם אנשי פשמרגה שהיו במערות ברתק, חיכו יום - יומיים, הבינו שהם 'נדפקו' – החברים שלהם חוגגים עם המעילים, השינלים, והם לא מקבלים כלום . . . " - נו . . . "חיילי הפשמרגה פשוט עזבו את עמדות ההגנה במקום . השאירו את המערות ריקות עם התול"רים [ תותחים ללא רתע ] והמרגמות, והלכו ברגל כדי לחלק את השלל . אז כשהעיראקים הגיעו עם הטנקים לא היה מי שיגן על המחנה" . - אכזבה לא קטנה עבורך ? ! "מה פתאום ! הכורדים צדקו . המעיל באמת מחמם טוב ! ! ! " נעם טפר על כיבוש סכר הדוכאן אמרתי שאם מתכננים נכון – הסיכוי גבוה, אז צביקה זמיר אמר 'יש אישור ! תתחיל לתכנן ולאמן אותם לכך' היה לי ברור שאחרי שנתקוף, העיראקים ישתוללו ויגיעו עם שריון וחיל אוויר, שבועיים לפני הפעולה וינסו לארגן התקפת נגד העברתי בלית ברירה את המפתחות למפקד הכוח וחזרתי ארצה לתורנות מטבח באיילת השחר אלוףשמשנה דן זיו עם אלוףשמשנה אבי מוניס, לשעבר מפקד בית הספר לצניחה ( ויקיפדיה )

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר