מסיפורי לבנון: רצח בנג'אריה או הגבוה מצומת דוויר

עמוד:59

| גיליון ,90 כסלו תשפ"ב, נובמבר 2021 59 בחוסר רצון מופגן ובהיסוס, הכניס את ידו לכיס, שלף תעודת זיהוי מרופטת והושיטה אליי . באותם ימים רחוקים, לא היו טאבלטים ומחשבים נישאים . לכל רכז היו מה שנקרא "דפי מחשב", קובץ דפים שהכילו את שמות כל "החבר'ה הטובים" . מבוקשים, בדוקאים, אסירים, אסירים לשעבר ועוד קריטריונים שאיני זוכר . זה היה התנ"ך של הרכז . הוצאתי את דפי המחשב ובדקתי האם שמו של ה"צדיק" מככב שם . שמתי לב שהעיניים הקשוחות עוקבות בדריכות אחר הבדיקה שאותה ביצעתי . למרות שעברתי שלוש פעמים על הרשימות, שמו נפקד מהן . הגיוני, הוא מליגת הקרימינלים ולא הפח"ע ( פעילות חבלנית עוינת ) . החזרתי לו את תעודת הזיהוי, התנצלתי שעיכבתי אותו וגזלתי מזמנו . מחשוד לסחבי . . . לפתע חל מהפך בלתי צפוי . העיניים המפחידות הפכו לחייכניות . הבעה של שמחה והקלה פשטה על פניו . לעולם לא אשכח את מה שאמר, "אתה איש טוב, אתם אנשים טובים, אני מזמין אתכם לביתי, אכין ארוחה לכבודכם" . הוא הצביע על שורה של בתים, שם התגורר לדבריו . התנצלתי ואמרתי שאני ממהר ושבפעם הבאה כשאגיע לכפר, אשמח לבקרו . האמת, שמחתי ששמו לא הופיע ב"תנ"ך" שלנו, אנחנו לא השוטרים של לבנון . לפעמים אני תוהה, אם הגבוה מצומת דוויר זוכר את איש השב"כ טוב הלב, שחסך לו שנים רבות בכלא . כשנכרות שלום עם לבנון, אסע לדוויר לקיים את הבטחתי והזמנתו . השאלה אם זה יהיה בגלגול הזה או בגלגול הבא . . . לפתע, הופיע אדם גבוה קומה שצד את מבטי . הליכתו העידה על אתלטיות וביטחון עצמי סיפור אישי ציור ממוחשב – עירא נתן

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר