|
|
עמוד:47
| גיליון ,90 כסלו תשפ"ב, נובמבר 2021 47 וגם לבודדים – יש יכולות לאסוף ולעבד מידע, לעיתים אף ביתר קלות מארגונים ממשלתיים . לרבים בעולם יש טלפון סלולרי, באמצעותו ניתן לצלם ולהעביר מיידית מידע מכל מקום . כחצי מהעולם מחובר אונליין לאינטרנט ויכול להעביר OSINT מיידי . לפי דו"ח מש ,2019 בכל יום נשלחות כש 500 מיליון הודעות טוויטר ומועלות לפייסבוק כש 350 מיליון תמונות ! הניתנות לאחזור . בנוסף, קמים גם ארגונים ללא מטרות רווח, המכנים את עצמם כ"ארגוני מודיעין עבור אנשים" או "קהילה פתוחה לחובבים לצורך איסוף ושיתוף במידע" . לדוגמה, ארגון בשם Bellingcat . דוגמה מרתקת ליכולות של מיקור המונים, בניטור אירועים חשובים בעולם, לעיתים עוד לפני ארגוני מודיעין, הוא "האביב הערבי" במצרים . ברשתות החברתיות ( המדיה החדשים ) היה הרבה מאוד מידע על המתרחש, כולל האיום המשמעותי על מעמדו של נשיא מצרים, בשעה שהעיתונות ( המדיה הישנים ) פיגרה במעקב אחרי האירועים, שלא לדבר על ארגוני המודיעין של ארצות המערב . תמונות מלוויינים מסחריים הראו את התפשטות המחאה, בתוך קהיר בעיקר, אך גם בערים אחרות . כאשר פשטו כוחות מיוחדים אמריקאיים בחשאי על ביתו של אוסמה בן-לאדן בפקיסטן, במטרה לחסלו ללא ידיעת שלטונות פקיסטן, צייצן מקומי בטוויטר דיווח על הרעש שהוא שומע, וכן על התרסקותו של אחד המסוקים בזמן הנחיתה . למזלם של האמריקאים, הפקיסטנים לא ניטרו מידע זה בזמן אמת . מקרה אחר הוא הפלישה הרוסית לאוקראינה בש 2014 . מידע חשוב על התקדמות הפלישה הגיע דווקא מחיילים רוסיים ומכוחות פרטיים רוסיים שפעלו לצידם, ששיתפו תמונות במדיה החברתית על הפלישה, כאשר נראו צילומי טנקים, כשברקע צילומי תמרורי דרכים באוקראינה . הפלת מטוס מלזיה איירליינס . . . אחד המקרים הבולטים שבו פוענח אירוע ביטחוני משמעותי באמצעות מיקור המונים היה הפלת טיסה 17 של ״מלזיה איירליינס״ בש ,2014 מעל אוקראינה, שבה נהרגו 298 נוסעים ואנשי צוות . רוסיה הכחישה את מעורבותה באירוע והאשימה במעשה את השלטונות האוקראיניים . באמצעות מידע גלוי שהושג ממיקור המונים, וכזה שהיה Youtubeשב ובאינסטגרם, גילו אלה, המכונים לעיתים "עכברי ,"OSINT שהטיל המיירט הועבר מרוסיה לכוחות רוסיים שפעלו באוקראינה, ואפילו הצליחו לזהות את היחידה הרוסית ששיגרה את הטיל . עוד מקרה מעניין הוא זיהוי פעילים ניאושנאצים שיצרו מהומות בשרלוטסוויל, בווירג'יניה בש 2017 . בש 2018 הצליחו מתנדבים שהתגייסו לפענח את ניסיון ההרעלה של העריק הרוסי סרגיי סקריפל ובתו בבריטניה ( שבסופו של דבר ניצלו ) . הם הצליחו באמצעות גישה למאגרי מידע פתוחים, כגון רישום לטיסות, רישומי סלולר, תמונות מאירועים משפחתיים ועוד – לזהות את שני קציני GRUשה ( המודיעין הצבאי הרוסי ) שהרעילו את השניים . מעניין שלפי אותו מידע, אותם שני קציני GRU "ביקרו" קודם לכן גם בישראל ! סקרנים רבים, הפועלים בהתנדבות, הם בעלי יכולות טכנולוגיות גבוהות של חיפוש וכניסה למאגרי מידע באינטרנט . יש להם עניין לחשוף פרשיות ולעקוב אחרי התפתחויות שונות, כדי לזהות כוונות ויכולות של ה"רעים" . לאמיתו של דבר, OSINTשה פתוח לכל אחד, אך יש צורך בכישורים מיוחדים כדי למצוא מידע מעניין . היכולות של הפעילים OSINTשב כוללות גם שימוש בכלים שונים הנמצאים ברשת, המסייעים בעבודה זו . לדוגמה, במקרה המטוס המלזי, הצליחו באמצעות שימוש בתוכנה בשם Sun Calc , המודדת את הצל שמטיל צילום שנעשה באור יום, לזהות את השעה המדויקת שבה נשלח הטיל שהפיל את מטוס הנוסעים . חשוב לציין שמתרחשות גם לא מעט טעויות בשימוש OSINTשב . לדוגמה, בפיגוע מרתון בוסטון בש ,2013 שבו נהרגו שלושה בני אדם ונפצעו כש ,260 המשטרה FBIשהו גיששו באפלה באשר לזהות המחבלים . מתנדבים שחיפשו מידע ברשתות החברתיות הצביעו על מספר חשודים והתחיל מצוד אחריהם . בדיעבד, התברר כי המידע היה מוטעה . שני המחבלים נתפסו לאחר שמשטרת בוסטון פנתה לאזרחים בבקשת סיוע ואחד מהם זיהה אותם נכנסים ליאכטה כדי להתחבא בה ושם מי צריך מרגלים / דר׳ אבנר ברנע שני המחבלים נתפסו לאחר שמשטרת בוסטון פנתה לאזרחים בבקשת סיוע ואחד מהם זיהה אותם נכנסים ליאכטה כדי להתחבא בה ושם הם נתפסו הטיל המיירט הועבר מרוסיה לכוחות רוסיים שפעלו באוקראינה, ואפילו הצליחו לזהות את היחידה הרוסית ששיגרה את הטיל ג'יי ג'ונסון – המדיה החברתית הקדימה את ה - HLS
|
|