המודיעין המזא"רי אתגר סיכולי / חלק ב' 1991-1967

עמוד:31

| גיליון ,90 כסלו תשפ"ב, נובמבר 2021 31 בירת תאילנד, הפועל מזה מספר שנים כסוכן של הקג"ב, לאחר שהתנדב בשגרירות הסובייטית בבנגקוק ( מה שמכונה בז'רגון המקצועי Walk in ) . המידע המקוטע היה ללא פרטים מזהים, מעין כתב חידה . הפרט המזהה היחיד בידיעה היה ששמו של האיש מתחיל באות למד ( ל' ) . פרט נוסף תחם את שנות גיוסו כסוכן לתחילת שנות השמונים . לאחר עבודת נמלים מפרכת, של אנשי היחידה לסיכול ריגול בשב"כ, הצטמצמה הרשימה למספר מועט של חשודים . אחד מהם היה אל"ם שמעון לוינזון . ביחידה לא מיהרו לסמן אותו כחשוד העיקרי . הוא היה יקיר הממסד, מלח הארץ, ותיק בקהילת המודיעין, בכיר בצה"ל . אחד משלנו : לשעבר ראש ועדת שביתת הנשק הישראלית - ירדנית, קצין קישור ראשי לאו"ם, עובד שב"כ, ראש שלוחת המוסד ( תבל ) באתיופיה, ובתפקידו האחרון – קצין הביטחון של משרד ראש הממשלה . ככל שנקפו הימים והחקירה הועמקה, נראה היה שהוא בעצם החשוד העיקרי . בחודש מאי ,1991 הצליחה היחידה לסיכול ריגול לגרום לו להגיע ארצה מבנגקוק בכיסוי עסקי . בנתב"ג הוא הובל לחדר נפרד, ולאחר שהטיחו בפניו כי הוא חשוד בריגול לטובת ברית המועצות – הוא נשבר וגולל את סיפורו לפרטיו . לוינזון הסביר כי נקלע למצוקה כלכלית קשה עקב כישלון בעסקיו, וצבר חובות כבדים שגרמו לו דיכאון קשה . בש ,1983 בצר לו, החליט לפנות לשגרירות הסובייטית והציע את שירותיו תמורת תגמול כספי . הוא הגיע למוסקווה, שם עבר הכשרה והושלם גיוסו . קיבל אמצעי תקשורת חשאיים . קִיים פגישות עם מפעילו במוסקווה, באוסטריה ובשווייץ . הוא לא חסך מהקג"ב שום פרט על מערכת הביטחון, קהילת המודיעין, משרד ראש הממשלה ועוד כהנה וכהנה . התמורה שקיבל הסתכמה בש 30 אלף דולר . לוינזון פעל עבור המודיעין הסובייטי במשך שבע שנים . התדהמה הייתה גדולה ! מעשה בגידתו היה קשה לעיכול . הוא הובא לדין בש 1993 ונידון לש 12 שנות מאסר ( ריאיון מלא עם שמעון לוינזון בכלא, פורסם ב"מבט מל"מ", גיליון מספר ,16 באוגוסט 1997 ) . החדרת סוכנים תוך ניצול העלייה מברית המועצות כאמור, ניתוק היחסים הדיפלומטיים וחיסולן של השלוחות החסויות, אילץ את המודיעין הסובייטי, לחפש דרכי פעולה חדשות . סמוך לניתוק היחסים, החלה עליית יהודים מברית המועצות לישראל . מספר העולים שהגיעו לישראל בין השנים 1989 - 1967 היה רב, כש 175,000 . חשוב לציין שהייתה זו, ועודנה, עלייה מבורכת, התורמת רבות בכל תחומי החיים במדינת ישראל . המודיעין הסובייטי מצא בהגירה המסיבית של היהודים מענה חלקי לקשיי האיסוף שלו וניצל את התופעה לצרכיו . הגנרל אולג קלוגין מהקג"ב, "היו לנו לא מעט הצלחות בתחום המודיעין, בעיקר כשהשתמשנו בעולים חדשים . החדרנו לישראל מאות סוכנים . . . ברוב המקרים לא הצלחנו, אבל יש כאלה שלא נתפסו וייתכן שהם עדיין פעילים בשירות הביון הרוסי" . . . היתרונות בניצול העלייה ברורים : מדובר במאגר גדול, זמין ונוח יחסית לגיוס ולהכשרה, ומנגד, קשה לחשיפה על ידי מודיעין מסכל . הסוכנים המוחדרים הופעלו מרחוק, מה"מרכז" במוסקווה . הקשרים השוטפים התנהלו באמצעי תקשורת חשאיים ( כתב סמוי, שידורים, כתובות כיסוי בחוץ לארץ ומשלשים ) . פגישות אישיות עם המפעילים התקיימו בארצות בסיס במערב, ובשנים האחרונות גם במוסקווה . "הצורך הוא אבי ההמצאה ! ! " אמר אפלטון לפני 2,600 שנה . הצורך המיידי היה למצוא דרכים חדשות להתמודדות . היה ברור שהסוכנים שנבחרו לגיוס ולהחדרה לישראל לא נאספו סתם כך מהרחוב, אלא ממאתרים שונים הנגישים לשירותי מודיעין, וכן כאלה העונים על קריטריונים מסוימים . לכן, יחידת המחקר של המודיעין המסכל פיתחה מודל עבודה המסתמך על "סימנים מעידים" . כלומר, סימנים מחשידים, או אינדיקטורים, לחיכוך אפשרי עם גורמי ביטחון סובייטיים, המבוססים על ניתוח המציאות הסובייטית ולימוד המודוס את תרומתו של לינוב סיכם, בלשונו המתפייטת, אחד המעורבים במבצע : "הוא הרכיב לנו עדשה טלסקופית, שדרכה גילינו גלקסיות חדשות בחלל המודיעיני הזה" המידע הרב שנאסף חשף שתייה מופרזת של לומוב ויחסים מעורערים, מלווים באלימות פיזית בין בני הזוג, ובגידות מצד שניהם

המרכז למורשת המודיעין (מ.ל.מ) ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר