|
|
עמוד:15
| גיליון ,90 כסלו תשפ"ב, נובמבר 2021 15 עשרים שנה לאירועי הטרור של ה- 9 . 11 הרלוונטיות להווה . מורל גרס כי בכל תהליך לעיצוב מדיניות יש להבין את ההיסטוריה של הסוגיה, ואמר שכבכיר בסוכנות הביון המרכזית ביקש תדיר מהחוקרים לייצר תקציר היסטורי של הסוגיות שבהן דנו . בהקשר עדכני, מורל טען שאין בארצות הברית הבנה טובה מהי התפיסה הסינית של המערכת הגלובלית האידאלית ומה המשמעות של ראייה סינית זו לארצות הברית . קרומפטון הזכיר כי הניצחון באפגניסטן הושג בייחוד בזכות הפעילות הקרקעית של בעלי ברית מקומיים . "זו לא הייתה פלישה, אלא 'ניצחון אפגני'" . כלומר, בעלי ברית הם חשובים . שנית, הוסיף שהכישלון הטקטי בהיעדר מתן התרעה על התקפות טרור, היה בתוך וחלק מכישלון מקבלי ההחלטות, שלא נקטו בשום סוג של מדיניות שיכולה הייתה למנוע את ההתקפות . זאת, למרות התקפות מוקדמות של אלשקאעידה באפריקה – על מטרות אמריקניות . שלישית, קבל על היעדר הגדרה ברורה של "מי האויב ? " בעת מלחמה עולמית על הטרור . זליקו חזר לסוגיה, שעלתה בפאנל הראשון, וטען שאנשי המודיעין צריכים להיות שותפים לעיצוב המדיניות . לתפקד לא רק כספקי התרעות, אלא גם כגששים ונווטים ( Scouts and navigators ) . לדבריו, ארגוני מודיעין לא יכולים ולא צריכים לחזות אירועים ספציפיים, אלא לסייע בעיצוב התוצאה הרצויה למקבלי ההחלטות . לפיכך, מודיעין צריך לחפש אפשרויות ולא תחזיות . באפשרויות, זליקו מכוון לפיתוח יכולת להצביע על אילו חלופות עומדות בפני היריב, לנתח מה הם התנאים לקיומן של האפשרויות, ובהתאם לחפש את הסימנים המעידים לכך . זליקו הוסיף כי לממשל היו מספר הזדמנויות להרוג או לעצור את בןשלאדן עוד לפני ההתקפה של 9 . ,11 והעריך שגם הצלחת מבצע כזה – לא הייתה פוגעת בהתקפה המיועדת . מייק מורל הצטרף להערכה זו, אך אמר שלא היו אפשרויות ממשיות לפגיעה מוקדמת בו . אליסון הזכיר בדבריו את עמדתו של הווארד רייפה, מגדולי החוקרים של קבלת החלטות, כי מי שמבקש לחזות אירועים ספציפיים ( Point prediction ) אינו מבין הסתברות מהי . גם אוניברסיטאות אחרות הציגו סביב יום השנה להתקפות ימי עיון דומים, אך הכנס של מרכז בלפר העניק משקל מיוחד לשאלות יסוד הנוגעות למקצוע המודיעיני, לרבות יחסי הגומלין בין מודיעין לדרג מדיני ושילוביות מודיעינית פניםשמדינתית וביןשלאומית . הכנס העניק גם משקל ניכר לזווית האישית של המשתתפים . זאת, כפי שהשתקף מחוויותיהם של דרגי עבודה מודיעיניים, אך גם דרך החוויות של מי שהושפעו באופן ישיר מן ההתקפות ולא היו קשורים כלל לקהילת המודיעין . דומה, שיש בכך הכרה שאל להם לאנשי המודיעין ולמי שעוסקים במחקר עליהם, לשכוח כי מעשיהם ומחדליהם של ארגוני מודיעין משפיעים בסופו של יום על מעגלים רבים – אולי אפילו על דור שלם, כפי שבוודאי חשים ישראלים רבים סביב אירועים דרמטיים, כמו מלחמת יום הכיפורים או האינתיפאדה השנייה . הפגיעה בפנטגון חיילים אמריקנים באפגניסן לוחם אפגני
|
|