|
|
עמוד:14
| גיליון ,90 כסלו תשפ"ב, נובמבר 2021 14 בשנים שקדמו להתקפה על האיום שהציב הארגון לארצות הברית והעניקה, למעשה, התרעה אסטרטגית לצמרת המדינית, הגם שלא ידעה לספק התרעה קונקרטית לגבי השיטה, המועד והמיקום של התקפות המטוסים . מורל ציין כי הנשיא היוצא, ביל קלינטון , הזהיר את הנשיא הנכנס בוש, בעת חילופי השלטון ביניהם בינואר ,2001 כי אלשקאעידה תהיה הסכנה הראשונה במעלה לביטחון הלאומי האמריקני . מורל האשים, במובלע, את ממשלי קלינטון ובוש, שלא פעלו לקדם את פני הרעה שעלתה מן ההתרעה האסטרטגית שקיבלו . זאת, בשונה מן ההנחיה שנתן הנשיא קלינטון בערב השנה החדשה של שנת ,2000 נוכח התקפת טרור אפשרית במועד זה . הסוגיה העקרונית שעלתה מן הפאנל היא שאלת מקומה של קהילת המודיעין בעיצוב מדיניות : האם עליה להסתפק רק במתן התרעה, או להיות מעורבת בעיצוב המדיניות, או לכל הפחות להתעקש מול מקבלי החלטות כי עליהם לנקוט בפעולה נוכח התרעה אסטרטגית . אפגניסטן כמבוא לפקיסטן הפאנל השני כלל בין היתר את הנרי האנק קראמפטון ( Crumpton ) , שהוביל את מאמצי CIAשה באפגניסטן בראשית המערכה האמריקנית שם, ואת הגנרל בדימוס ויקטור ג'ין רנו ( Renuart ) , שהיה קצין בכיר בחיל האוויר . הפאנל ביקש לבחון את היבטי המודיעין של צעדי המדיניות שבהם נקטה ארצות הברית בהמשך להתקפות . קרומפטון הזכיר כי מייד לאחר אירועי הש 9 . 11 נוצר חשש ממתקפות נוספות, שדחף לפעולה מיידית באפגניסטן . התכיפות עיצבה גם את אופי הפעולה האמריקנית : תחת צבירה איטית ומסודרת של כוח צבאי ( כפי שנעשה, למשל, לפני הפלישה לעיראק בש 1991 ) , וושינגטון נעה במהירות לפעולה שנשענה על בעלי ברית מקומיים . יושב ראש הפאנל, רולף מואט - לארסן ( - Mowatt Larssen ) , איש סוכנות הביון המרכזית לשעבר, סיים את הדיון בפנייה לדור הצעיר, בעיקר לסטודנטים הצופים באירוע, להרים את הנטל ולהמשיך את המסע האמריקני, כמשתמע, בתוך ממסדי החוץ והביטחון . דיון הצוהריים ( שלא נכלל במניין הפאנלים ) התמקד בנרטיבים אישיים בראשית הלחימה באפגניסטן, דרך עיניהם של אנשי סוכנות הביון המרכזית ( CIA ) . פיליפ ריילי ( Reilly ) , שהיה, בין היתר, ממפקדי הצוות הראשון של CIAשה שפעל באפגניסטן, תיאר את תחושותיו האישיות ( כניו יורקי שאיבד קרוב משפחה בהתקפה המדוברת ) וציין כי החיסול של אלש קאעידה ( יומיים לפני ההתקפה ) של אחמד שאה מסעוד ( Massoud ) ממנהיגי ה"חזית הצפונית", הלעומתית לאלשקאעידה, באפגניסטן, הקל מאוד על צוות הסוכנות, היות שאנשי "החזית הצפונית" זיהו את אבלם עם האבל האמריקני על ההתקפות בניו יורק, בווירג'יניה ובוושינגטון . מייקל הרלי ( Hurley ) , איש CIAשה שהיה מעורב במצוד אחרי אוסמה בן-לאד ן, תיאר, בין היתר ובגילוי לב, איך זמן קצר לאחר ההתקפה החלה היערכות CIAשב לאיתור ההתרעות שהארגון סיפק בתקופה שלפני ההתקפה . הרלי סקר בקצרה את האיסוף הטקטי של אנשי הסוכנות, בשיתוף פעולה עם אנשי הכומתות הירוקות של צבא היבשה, של מטרות לתקיפות אוויריות באפגניסטן . הדוברים הצביעו על הערך הרב שהופק מהשילוביות הביןשלאומית, בייחוד עם בריטניה ואוסטרליה, והביןשארגונית, בייחוד בין סוכנות הביון המרכזית לכוחות המיוחדים האמריקניים . הדוברים ציינו כי שיתוף פעולה קודם בין הסוכנות לבין הצבא, כמו גם תחושת האחדות בביצוע המשימה ( לנוכח התקפות הטרור ) , תרמו להצלחה המשותפת . הפאנל השלישי כלל נרטיבים אישיים של אנשים בעלי זיקה מיידית לאירוע, שהקדישו חלקים ניכרים מחייהם לזיכרונו : ניצול ההתקפה, קצינת כבאות ואלמנת כבאי שנרצח בפיגוע . השלושה תיארו בפירוט את חוויותיהם האישיות ביום ההתקפה . בבעיות מורכבות חיוני לחשוב על הטווח הארוך הפאנל הרביעי, שכלל גם את זליקו, את היסטוריון המודיעין הבריטי הנודע כריס אנדרו ( Andrew ) ואת המנהל לשעבר של סוכנות מודיעין הסיגינט הבריטית, דיוויד אומנד ( Omand ) , בחן את ההשפעות ארוכות הטווח של האירועים . הפאנל כלל דיון בגישה הבריטית ( שאותה חלקה לונדון עם וושינגטון מייד לאחר ההתקפות ) להתמודדות עם התקפות הטרור של הצבא האירי הרפובליקני בעשורים שלפני 9 . ,11 שניצבה על ארבע רגליים : מאמץ למנוע ממגויסים פוטנציאליים להפוך לטרוריסטים ; מאמץ לאתר את מי שעומד לבצע התקפה ; הגנה על תשתיות חיוניות ; היערכות מראש למענה על התקפות טרור . אנדרו הלין על ראייה קצרת טווח של ממשלות ושל ארגוני מודיעין, והדגיש כי גיבוש מענה לבעיה מורכבת ( כמו הטרור האסלאמי או משבר האקלים ) מחייב ראייה ארוכת טווח . עוד ציין אומנד כי המדיניות הבריטית, כפי שנוסחה על ידי ראש הממשלה טוני בלייר , הייתה להמשיך בחיים רגילים תוך ניהול הסיכון של הטרור . זאת, בשונה מגישה אפשרית של מאמץ למנוע אירועי טרור באופן מוחלט . הפאנל החמישי והאחרון התבסס על הגישה של " היסטוריה יישומית " ( לה מוקדש פרויקט מחקרי במרכז בלפר ) , לפיה יש לעשות שימוש בהיסטוריה לזיהוי תובנות לשאלות מדיניות עכשוויות . מנחה הפאנל, פרופ' גרהם אליסון ( Allison ) , שעמד שנים רבות בראש מרכז בלפר, ביקש מן המשתתפים ( זליקו, מורל וקרומפטון ) לחלץ תובנה אחת או שתיים, מאירועי 9 . ,11 האנק קרומפטון – יש להגדיר מי האויב ( ויקיפדיה ) פרופ' גרהם אליסון – תובנות רלוונטיות להווה ( ויקיפדיה ) עשרים שנה לאירועי הטרור של ה- 9 . 11
|
|