|
|
עמוד:12
| גיליון ,90 כסלו תשפ"ב, נובמבר 2021 12 ובש 1970 עם הקרן לחיל האוויר הטורקי עם המוטו "נבנה לבד את מטוסינו" ובשנת 1974 ( לאחר הפלישה לקפריסין והחרם שהוטל על טורקיה ) הוקמה הקרן לכוחות היבשה הטורקיים . בשנת 1987 הוחלט מתוקף חוק ( “TAF Law” No . 3388 ) על הקמת הקרן לכוחות הצבא והביטחון הטורקיים ( TAFF ) אשר מטרתה היא "מתן תמיכה מוסרית, תמיכה חומרית ומשאבים לאומה הטורקית על מנת לתרום להגדלת העוצמה הצבאית, בניין הכוח של הכוחות הטורקיים, דרך חיזוק התעשיות הביטחוניות והצבאיות המקומיות" . כאשר מצרפים לזאת את אמירותיו של נשיא טורקיה ( אשר הקרנות הללו כפופות אליו ) האומר ביולי ,2021 "אנחנו נמשיך להגדיל את ההשקעות שלנו בתעשיות הביטחוניות והצבאיות עד שנהיה משוחררים לחלוטין מכל תלות ברכש ביטחוני וצבאי זר", יחד עם בחינת התעשיות, המערכות ותתש המערכות שהן מייצרות : כל שנותר להסיק מהמפורט לעיל שאכן יש ממש ביכולתה של טורקיה ( ברצותה ועל פי האג'נדה שלה ) לממש את ההסכמים . ולגבי הלא ידוע, ניתן להעריך כיצד, איזה ציוד ובאילו היקפים ועוצמה נפגוש יכולות אלו בחצר האחורית של מדינת ישראל . המשמעות הטקטית ( האפשרית ) של הסכמים אלו המשמעות הטקטית, המגולמת בהסכמים אלו, עומדת על שלוש הנחות יסוד : הבנת הפירוט של סעיפי ההסכמים ופרשנותם הפרקטית ; הכרת הגופים אשר בהם משתמשת ממשלת טורקיה להטמעת וליישום הסכמים שכאלה, כך שגורמים פלשתינאים ( הרשות הפלשתינאית ) והחמאס יהיו נגישים למידע וידע בתחומי ביטחון פנים, טרור, לוחמה בטרור, אמצעי לחימה מתקדמים והידע או האמצעים לייצורם, וידעו לפתח טקטיקה ולהפעיל ציוד ברמות מתקדמות ביותר . מסלולי ההדרכה וההכשרה המפורטים בהסכמים כמו אלו הנרמזים בהם, הם מסלולי הכשרה ברמה צבאית ונעשים במרכזי הדרכה טורקיים מתקדמים, במיוחד כאשר מחברים לכך את העובדה כי טורקיה חברה משפיעה במרכז ללוחמה בטרור של נאט"ו . בחינת תוכניות הדרכה שכאלו, אשר הועברו לארגונים ולמדינות אחרות, מגלה משטר אימונים צבאי לכל דבר . המשמעות הטקטית של הסכמים אלו ככל שיתממשו, על פי מודל האימונים הלובי, היא שבפרק זמן של כשנה וחצי אימנה טורקיה מעל אלפיים לוחמים לוביים, הדריכה ולימדה אקדמית עוד מספר מאות והתהליך עדיין ממשיך . בהשלכה סבירה לרשות הפלשתינאית, מדובר על מספרים נמוכים יותר, אך נקיטת אחת משתי האסטרטגיות הבאות : "הדרך את המדריך" ו"שדרוג" יכולות נקודתיות, כגון תו"ל ( תורת לחימה ) מגננה, קומנדו, רקטות, סייבר או שילובן, יביאו לשינוי פני העימות הבא . האיום הפרקטי והחתרנות הטורקית בחצר האחורית ( עזה ) להערכת כותב המאמר, הסבירות כי הסכמים אלו יתממשו במלואם הוא נמוך ( לפחות בשנים הקרובות ) , אך יש לזכור את האינטרס הבילטרלי של שני הצדדים ליצור מאזן כוחות חדש במשולש : ישראל - רשות פלשתינאית - טורקיה . לכן, אין ספק שאימונים והדרכות כל הגורמים ברשות הפלשתינאית ובחמאס ( אשר מתנהלים כבר מש 2012 לפחות ) יימשכו, ואיתם מעורבות הטורקים בנעשה בשטחי הרשות תימשך ותגבר ( לראייה בתי החולים שנבנו מכספיה ובניהולה של TIKA ) , ואף ניסיונות הברחת אמצעי לחימה יימשכו ואולי אף יגברו . הסכמים אלו נותנים מסגרת "פורמלית" לכל פעולות אלו, אשר ביכולתן לא רק לשפר את יכולות ההתגוננות והלחימה של הפלשתינאים, אלא אף חושפים אותם לידע ולתורת לחימה מערבית, מאחר שטורקיה היא חלק בלתי נפרד מפיתוחה בהיותה חברה בנאט"ו ומעורבת בעולם הלוחמה בטרור של האיחוד האירופי המשותף ונאט"ו . ההסכמים בין טורקיה לרשות הפלשתינאית, הגם שהם כוללים רבדים תאורטיים ובלתיש ריאליים, מהווים נדבך משמעותי שיש לעקוב אחריו הלכה למעשה, במיוחד לאור כינון קונפדרציית המדינות האסלאמיות ( אשר "במלואה" תמנה כש 61 מדינות ) באסיה ובאפריקה וכינונה ( בראשית דרכה ) של ברית צבאית אסלאמית בין מדינות אסיה ואפריקה ( בשנת 2020 הוסכם על מבנה הארגון ופרוטוקול הניהול שלו, והתחילו תהליכי העבודה על יישום שיתופי פעולה שונים, שפה משותפת, הדרכה, מחקר ופיתוח, ערבות הדדית ותמרונים משותפים ) . חובה עלינו לתת הדעת ולהמשיך לעקוב אחר התפתחויות אלו בכלל, וסימנים המעידים על קיום וקידום האמור בהסכמים אלו בפרט . באדיבות Anadolu Agency מתוך קטלוג מערכות הנשק הטורקי בהוצאת משרד נשיא הרפובליקה שת"פ טורקיה - הרשות הפלשתינאית, קובי וידר מתוך אתר החברה
|
|