|
|
עמוד:10
| גיליון ,90 כסלו תשפ"ב, נובמבר 2021 10 ראייה אחת במכלול רחב יותר של אירועים המשנים מאזני כוחות באזור ( ולא רק כהסכמים "מנותקים מהמכלול" ) . לתהליך יש משמעות כפולה לישראל : יכולות הצד השני בעימות עתידי והמשמעות הרחבה של תמהיל היחסים האזוריים . ההיבט האסטרטגי של הסכמים אלה לכאורה, ההסכמים מול הממשלה הפלשתינאית נעדרים משקל אסטרטגי, אך יש להם חשיבות אופרטיבית לחיזוק יכולותיה של זו האחרונה . אולם אם נבחן את התמונה הרחבה, בראי מטרותיה של טורקיה בחתימות על הסכמים אלה, קל להבין שהם הנדבך האמצעי באסטרטגיה הטורקית : 1 . הנדבך האסטרטגי – טורקיה מתחילה ברטוריקה "תומכת" ואט אט מייצרת דיאלוג של בכירים לבחינת שיתוף פעולה כזה או אחר מול מדינת היעד . לרוב, שיתופי הפעולה יתחילו בסיוע הומניטרי ואזרחי . כך קונה טורקיה את לב האזרחים ומשפיעה על הממשל באותה מדינה . הסוכנות הביןשלאומית לשיתופי פעולה ופיתוח בנתה שני בתי חולים ( כיום ) , אחד בטובס ואחד ברצועה . כך גם מצייר עצמו ארדואן ( כולל בהסכם שחתם מול איראן ) כמגן המקומות הקדושים לאסלאם . קיימים גם היבטי בניין הכוח וההתעצמות הטורקיים עם קשר ישיר לתעשיות הביטחוניות והצבאיות . 2 . הנדבך האופרטיבי – יצירת דינמיקה של פגישות עבודה וביקורים של דרגי ביניים ( לרוב סגני שרים וראשי סוכנויות ) , לגיבוש וחתימה על הסכמים, כגון השניים הנדונים במאמר זה, יחד עם היבטי בניין הכוח וההתעצמות של בנות הברית ה"נבחרות", באמצעות ותמיכת ממשלת טורקיה והתעשיות הביטחוניות והצבאיות שלה . 3 . הנדבך הטקטי – הוצאה לפועל של ההסכמים להעמקת אחיזה, השפעה ושליטה טורקית ישירה ועקיפה על מוסדות ומנגנוני ממשל במדינת היעד . כך למשל, אחיזה בעתודות הנפט והגז הלא מנוצלות של לוב, המוערכות כגדולות ביותר . 4 . באנלוגיה להסכם הטורקי - לובי בעניין מרחב "מים כלכליים" משותף, שאותו הגה תת - אדמירל טורקי בשם צ'יהאט יאיצ'י ( Cihat Yayci ) . אותו אדמירל, בהשראת ההנהגה הטורקית, הגה רעיון דומה של שכלול הסכם דומה ויצירת "מסדרון" של מים כלכליים משותפים לטורקיה ולרצועת עזה . מהות ההסכמים כאשר בוחנים את תוכן שני ההסכמים, בין טורקיה לרשות הפלשתינאית מחד גיסא, ומאידך גיסא את הגופים שנבחרו ליישמם ( כפי שיפורט בהמשך ) , הרי שהסכמים אלו מציעים קפיצת מדרגה משמעותית לממשלת פלשתין, לרשות הפלשתינאית ולחמאס ( גוף אשר טורקיה רואה בו מייצג לגיטימי של העם הפלשתינאי כפי שעולה מפרוטוקול ישיבת ממשלה ) . כאשר מחברים זאת לעובדה שנכון להיום טורקיה גם חברה מובילה במרכז למצוינות להגנה והתמודדות נגד טרור של נאט"ו Centre of Excellence Defense ) Against Terrorism, nato . int ( ומחזיקה במוקדי ידע וכוח בארגון, כגון : ראשות חטיבת ההדרכה והאימונים, משרד פיתוח תורת לחימה ותקנים, אחריות על פרסומי המרכז, אחריות על משרד המודיעין של המרכז, אחריות על המשרד להפקת לקחים ושיפור, תוכניות עבודה, אמצעי לחימה, תקציבים ועוד כמה משרדים "זוטרים" יותר, הרי שהלכה למעשה נוצרת מציאות שבה יד ימין הטורקית "נלחמת בטרור" ואילו יד שמאל הטורקית מאמנת, מדריכה ומשפרת יכולות של ארגוני טרור ( על פי הגדרות ביןש לאומיות ) וארגונים חתרניים ורדיקליים ( בין אם ישירות ובין אם דרך שלוחיה ) . ההיבט האופרטיבי של הסכמים אלו עיקרי "הסכם שיתוף פעולה ביטחוני" ( המובא כאן הוא תמצית הדברים האמורים בהסכם ) : פרק 1 – המחויבות לשיתוף פעולה – שני הצדדים ישתפו פעולה במלחמה בטרור ובפשעים שונים . פרק 2 – תחומי שיתוף הפעולה : • סעיף 1 – הצדדים יעשו ככל שבידם ובאמצעים שלהם לחקור ולהילחם בפשעים שונים ( מפורטים במסמך ) . • סעיף 2 – הצדדים יפעלו למניעת ולהשתקת פעולות טרור ומימון טרור, ויפעלו בנושא מול מוסדות ביןשלאומיים ומועצת הביטחון של האו"ם ; הצדדים ינקטו אמצעים אפקטיביים למניעת פעולות טרור ופעולות אחרות המכוונות נגד אזרחי הצד השני והפוגעות בביטחון אזרחים אלו . • סעיף 3 – בתחום ההתמודדות בטרור, יתמקדו הצדדים במיוחד בתחומי החלפת מודיעין, ניתוחי יכולות הצד השני ותורות הלחימה שלו . במיוחד אלו המשפיעות על הערכות הצדדים בהסכם, ביטחון אזרחים ופיתוח תורות הלחימה להתמודד עם מעשים אלו . סעיף a לסעיף 3 מחדד את ההתמודדות עם טרור במדיה הדיגיטליים והגדרת פעולות בתחומים אלו כפעולות טרור שיש להילחם בהן על פי החקיקה המקומית בלבד . סעיף b לסעיף 3 מציין כי על הצדדים לפתח ולהטמיע יכולות לחימה אפקטיבית נגד יחידים וארגונים המפעילים טרור נגד הצדדים . סעיף c לסעיף 3 מדבר על החלפות מידע וידע בתחומי לוחמה בטרור וקיום אימונים משותפים . סעיף d לסעיף 3 מדבר על החלפת ידע, מידע, מודיעין וטכנולוגיה ללוחמה בטרור . סעיף e לסעיף 3 מדבר על מעקב והעברות ידע ומידע על אמצעי לחימה, יכולות וטכנולוגיות שת"פ טורקיה - הרשות הפלשתינאית, קובי וידר
|
|