|
|
עמוד:13
זהויות ישראליות 13 — אם אינה כבר עכשיו במידה מסוימת כזו — לווריאציה של מדינת אפרטהייד, לפחות בשטחים הכבושים ; הגזענות, מלווה בתחושות אדנות ובפחד, תפשֶה בנו עוד ועוד, ונסרב, קרוב לוודאי, להודות עד כמה גזענים אנחנו . מציאות מתמשכת כזו תחזק ללא ספק את כוחן של הזהויות הדתיות ואת המגמות הלאומניות בקרב הדתיים והלא – דתיים . היא תחליש עוד יותר את הזהויות הלא – דתיות, והמגמות ההומניסטיות – ליברליות שינסו להיאבק נגד העוולות וההשחתה המוסרית ישמיעו קול ענות חלושה . זו כשלעצמה תמונה עגומה וקשה, ולכך יש להוסיף את הידרדרות היחסים בין ישראל והתפוצות ובין ישראל והקהילה הבינלאומית . התחזקות המגמות האורתודוקסיות והקצנתן ייצרו קרע עם חלק גדול מיהדות העולם ועם רובה של יהדות ארצות הברית, המציעה מודלים דתיים אחרים, רפורמיים וקונסרבטיביים ואחרים . מהפרספקטיבה המוסרית וההומניסטית זו מציאות בלתי נסבלת . מהפרספקטיבה היהודית לדורותיה ולאור לקחי השואה בפרט זו אפשרות מזעזעת . אבל רוב הצעירים, כפי שנראה, אינם מזדהים עם קריאתו של יהודה אלקנה מלפני יותר מעשרים שנה ) "בזכות השכחה", הארץ , 1988 . 3 . 2 ( , "זה לעולם לא יקרה עוד" . הם תומכים בלקחים הציוניים מן השואה : "זה לעולם לא יקרה לנו עוד" . לעומת זאת, אין ספק שפתרון של פשרה בינינו ובין הפלסטינים ייצור אופקים חדשים והתפתחויות אחרות . אבל נראה שלשני העמים המדממים אין הכוח, היכולת והדחף המוסרי, הקשור גם בצרכים קיומיים, להגיע בכוחות עצמם לפשרה ולפתרון של שלום . ייתכן שרק התערבות חיצונית, על כל מגרעותיה, יכולה להציל אותנו ואת הפלסטינים מהרס הדדי ומאיבוד עצמנו לדעת . פתרון שמשמעותו פשרה וחזרה ממרבית השטחים יהיה כרוך קרוב לוודאי במאבק אלים עם בעלי זהויות דתיות מסוימות ועם חוגים לאומניים . אם ידם של מבקשי הפשרה תהיה על העליונה
|
|