מבוא

עמוד:14

14 אסתר אזולאי ההתבוננות בשירים וניתוחם באמצעות יצירות אמנות שנזכרות בהם במפורש או באמצעות יצירות שהקורא נזכר בהן תוך קריאת הטקסט היא לגיטימית בעיקר בעקבות המחקר הפוסטמודרני, בתנאי שאפשר כמובן להוכיח את הקשר בין היצירות ולשכנע בקיומו של קשר זה ; היא מאפשרת להציע גישה פרשנית חדשה לשירים ואף ליצירות מתחום האמנות הפלסטית . גישה פרשנית זו אפשרית בייחוד הודות לתיאוריית "תגובת הקורא" ( reader response ) מבית מדרשם של וולפגנג איזר ( Iser ) , רולאן בארת ( Barthes ) וסטנלי 5 בארת טען שללא קורא אין טקסט, ושכל טקסט הוא פיש ( Fish ) . תלוי קורא, ומכאן שהמחקר הקלאסי שעסק בשאלה ביחס ל"כוונת המחבר" פינה את מקומו לשאלת "תגובת הקורא", ומשמעות הדבר שלקורא יש מנדט לפרום את הטקסט ולחבר אותו מחדש . לפי פיש, היצירה אינה קיימת במרחב שבין הטקסט לקורא, אלא בתוך הקורא עצמו - בחוויות שלו המתחוללות במהלך מעשה הקריאה . זאת ועוד, התיאוריה של "תגובת הקורא" טומנת בחובה טענה רדיקלית - לכאורה הקורא אינו רק קורא טקסט אלא למעשה מייצר אותו במעשה הקריאה . על כן בספר הזה אטול לעצמי את הזכות ואעסוק בקריאה בו-זמנית של שירים ושל ציורים שנראה בעיניי שיש להם יסוד משותף, ואציג מתודה לניתוח פרשני של טקסט ספרותי באמצעות שתי תופעות העשויות להימצא בו, הקשורות באמנות פלסטית : האחת, אקפרסיס ( ekphrasis ) , והשנייה, הימצאותן של יצירות אמנות חזותית סמויות מן העין בתוך שירים . לשם כך אשתמש במתודת הקריאה הסימולטנית ובמתודה האינטרטקסטואלית, על כליה היישומיים, בניתוח טקסטים שיריים, ואדגים את תהליך הניתוח, את ניהול השיח בין היצירות השונות, את הפרשנות ואת התובנות המנוסחות בתהליך זה . הגישה הפוסטמודרנית לחקר הטקסט מנחה אותי במחקר הזה, ולכן, לדעתי, אין מקום לייחד דיון בשאלות כגון האם נתן אלתרמן

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר