מבוא למהדורה השנייה

עמוד:2

2 אלו מתוארים מבנה המאגרים, מאזן המים שלהם, איכות המים והסוגיות המרכזיות המעסיקות את קהילת החוקרים . שני הפרקים שאחריהם, העוסקים במאגרי מי התהום הקטנים ( פרק 10 ) ובמי השיטפונות ( פרק 11 ) , משלימים את סקירת מקורות המים הטבעיים . באופן דומה, גם בפרקים אלו הדיון מתמקד בסוגיות ההידרולוגיות והאקולוגיות . הפרק האחרון ( פרק 12 ) מתמקד בים המלח בהקשר של משק המים הלאומי והבעיות האקולוגיות המתפתחות סביבו . חלקו השלישי של הספר עוסק, כאמור, בהיבטים הטכנולוגיים . פרק 13 מתאר את מערכת אספקת המים הארצית ואת התפתחותה . פרק 14 עוסק באיכות המים המסופקים ובמפעלים המופקדים על הטיפול במים ושיפור איכותם . שני הפרקים הבאים עוסקים במים המלאכותיים, היינו מי השפכים המטופלים ( פרק 15 ) והמים המותפלים ( פרק 16 ) . בארבעת הפרקים האלו מתוארים ההישגים הטכנולוגיים של מדינת ישראל בתחום המים והסביבה . לסיום ( פרק 17 ) מתוארים האתגרים העומדים בפני משק במים הישראלי בעתיד הקרוב והרחוק . הספר נכתב באופן שיתאים למגוון קוראים רחב : סטודנטים במדעי הטבע והחברה, מורים מקצועיים בבתי הספר התיכוניים ובמכללות, תלמידי תיכון המעוניינים בהרחבת הידע, חובבי טבע וידיעת הארץ, אנשי ציבור העוסקים במישרין או בעקיפין בבעיית המים בישראל, וכמובן אנשי המקצוע העוסקים בהיבטים שונים של ההידרולוגיה, הטכנולוגיה והאקולוגיה . הספר נכתב כך שהקורא יוכל לקרוא בו בשטף ולדלג על קטעים ממוסגרים שאינם במוקד התעניינותו . הטקסט המשולב ב"מסגרות" נועד אפוא למעוניינים בהרחבה ובהעמקה, והוא כולל כמה תחומים : רקע מדעי-טכנולוגי, רקע היסטורי ומסמכים רשמיים בעלי חשיבות . בכתיבת הספר נעשה שימוש נרחב במפות, חתכים, תרשימים, גרפים, טבלאות ותמונות לצורכי הבהרה והמחשה . הקורא האינטליגנטי שאינו בעל ידע מקצועי יוכל למצוא את דרכו בספר באמצעות מילון המונחים המקצועיים שבסופו . עם זאת הקורא המקצועי המעוניין בהעמקה נוספת ימצא את מבוקשו באמצעות רשימת ספרות מפורטת המובאת בסוף הספר . בחצי יובל השנים האחרונות לימדתי את הקורס " משאבי המים בישראל" באוניברסיטה העברית בירושלים, לסטודנטים בפקולטות למדעי הטבע ומדעי החברה . במהלך הכנתן של ההרצאות התברר שלמרות חשיבות הנושא, הן מבחינה מדעית והן מבחינה מעשית, ולמרות העניין הציבורי שיש בו, אין ספר לימוד בסיסי המסכם את הידע הקיים . חיסרון זה בלט במיוחד לאור העובדה שחומר גלם מדעי מצוי בשפע על גבי המדפים בספריות המקצועיות, ובתוכו סיכומים מפורטים של אלפי מחקרים ספציפיים שנערכו על ידי קהיליית ההידרולוגים הישראלית באוניברסיטאות, במכוני המחקר, בנציבות המים ובחברות הנדסה . שתי המהדורות של הספר נועדו למלא חלל זה . תודות בראש ובראשונה ברצוני להודות לחבריי בקהילה ההידרולוגית הישראלית, העוסקים בחקר משאבי המים באוניברסיטאות ובמוסדות המחקר השונים . במשך קרוב ל- 30 שנה הייתה קהילה זו עבורי חוג מקצועי שבמסגרתו ערכנו תצפיות, הסברנו תהליכים, פיצחנו מנגנונים, ערכנו כינוסים ופרסמנו מחקרים . קהילה זו הייתה עבורי גם חוג חברתי חם ותוסס, והעבודה המקצועית הסבה לכולנו אושר . מתוך קהילה זו, ברצוני להודות במיוחד לתלמידיי, ששאלותיהם אילצו אותי לרדת לשורשם של הדברים . במסגרת הפעילות בקהילה נחשפתי למחקרים הרבים הקשורים למקורות המים הטבעיים בישראל, ומידע זה שימש כבסיס למסה העיקרית של הספר, המסוכמת בחלקו השני ( פרקים 6 - 12 ) . נוסף על כך, ברצוני להודות לעמיתיי בחברת " מקורות", האחראים על התפעול השוטף של משק המים הארצי . בשנים 1997 - 2000 כיהנתי במועצת המנהלים של החברה ונחשפתי לעבודה המקצועית והמסורה של עובדי החברה בכל הרמות . בתקופה זו למדתי במיוחד על ההיבטים הטכנולוגיים של משק המים, ומידע זה שימש כבסיס לחלקו השלישי של הספר ( פרקים 13 - 17 ) . תודה מיוחדת לחברת " מקורות" על האיורים והתמונות שהעמידה לרשותי עבור פרסום ספר זה . זאת ועוד, בין השנים 2011 - 2017 כיהנתי כנציג ציבור במועצת רשות המים ונחשפתי לשיטות הניהול של משק המים הישראלי . ברצוני להודות למנהלי ועובדי רשות המים, שעימם הייתי בקשרי עבודה הדוקים . תקופה זו הייתה עבורי אתגרית ביותר, ובה חוויתי מכלי ראשון את יישום הרפורמות הניהוליות במשק המים ואת שיקומו . בתקופה זו למדתי על המערכות הציבוריות בישראל ועל דרך התנהלותן, וחלקים ניכרים מפרקים 2 - 3 מבוססים על הידע שרכשתי בתקופה זו . ברצוני להודות ליד יצחק בן-צבי בירושלים על הוצאת הספר לאור, ובמיוחד לד"ר אמנון רמון ולמר עדי עופר . ברצוני להודות גם לדפנה בר-און, העורכת הלשונית, על עבודתה היסודית והמדוקדקת, ולראובן ותמר סופר, העורכים הגרפיים של האיורים, על עבודתם המקצועית ועל התוצרים מאירי העיניים . תודה מיוחדת לחבריי שקראו את הספר במלואו או פרקים ממנו, העירו הערות רבות והביאו לתיקון הטקסט, היקפו ומבנהו, ובכללם : ד"ר יהושע שורץ, ד"ר יוסי דרייזין, פרופ׳ גדעון ביגר, פרופ׳ אלי פיינרמן וד"ר נדב לנסקי . ולבסוף, תודה מיוחדת למשפחתי הרחבה על התמיכה, העידוד והשותפות, ואחרונה חביבה לרעייתי האהובה מיכל . מבוא למהדורה השנייה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא