|
|
עמוד:13
| 13 מ ב ו א עקשן, בעל גאווה ואיש ריב ומדון . על כן נחשבת אישיותו כמזיגה מופלאה של גדולה מצד אחד וקטנות וחולשות אנוש מצד אחר . אניטה שפירא קבעה : 'אך גם "הנפילים", אלה שנפלו במעלה ההר ולא הצליחו להבקיע לעצמם דרך לפסגה, זכאים לקבל את שעתם היפה [ . . . ] שכן בלי 2 הרב יעקב מאיר, מנהיג סיפורם של הנשכחים לא תהיה ההיסטוריה שלמה' . רב פעלים שנפל 'במעלה ההר', נשכח ונעלם מדפי תולדות ישראל בארצו . ספר זה מציג את הסיבות להיעדרו של הרב מאיר מהאתוס של עם ישראל בעת החדשה, ויש לקוות שיתרום להכרת דמותו ודרכי הנהגתו . ברברה טוכמן סברה שהביוגרפיה היא פריזמה של ההיסטוריה, המציגה את האוניברסלי באמצעות בחינת הפרטיקולרי . טוכמן מושכת את הקורא להתעניין בנושא הרחב ומאפשרת לו להתמקד בממדים הניתנים לשליטה ולהבנה, תוך כדי פריסה של היריעה ההיסטורית בצורה יצירתית ונאמנה לאמת ההיסטורית . הביוגרפיה מדגישה את הלקח המוסרי מתוך ההתנהגות האנושית, ולשם כך בוחנת תכונות אנושיות דוגמת שאפתנות, שחצנות והתנשאות, תכונות שהיו למכשול לאישים חשובים וגרמו לשקיעה ולנפילה של מנהיגים רבים במהלך 3 ההיסטוריה . גישה זו מעוררת שאלה מוסרית על זכותו של החוקר לנבור בפינות חייו הפרטיות ביותר של הגיבור . מרק פכטר בחן שאלה זו וטען כי חיי המנהיגים הם עניין לציבור מכוח היותם הקובעים את חייו . לפיכך לביוגרף, כנציג החברה, יש זכות לחקור גם את חייו הפרטיים של הנחקר . לדבריו, ביוגרפיה טובה צריכה להציג את האני האמיתי שמאחורי האני הציבורי – את הספקות, החולשות, הקטנוניות, השאפתנות ושאר תכונותיו החבויות של המנהיג . תכונות אלה קובעות את דרכי פעולתו של הנחקר, וחובה על הביוגרפים להשתמש בתובנות פסיכולוגיות כדי 'להפוך שַׁיִש לבשר', ולעיתים לבשר מאיכות ירודה . 4 ליאון אדל קבע שהביוגרף הוא היסטוריון המפעיל את דמיונו ביחס לעובדות 2 שפירא, יגאל אלון, עמ' 13 . 3 טוכמן, ביוגרפיה כפריזמה, עמ' 133 – 135 . 4 פכטר, לספר חיים, עמ' 12 – 19 .
|
|