פתח דבר: עְמְמְר וזִידוֹ — מַאז אִי מַאס (הוסף עוד ועוד)

עמוד:13

עְמְמְר וזִידוֹ — מַאז אִי מַאס׀ 13 של יהודים, של מוסלמים ושל נוצרים . אני בוחנת את הנרטיבים השונים שהתפתחו בזיקה למקום ולשמו דרך הסיפור על 'האבן שנפלה מן השמיים' ( La piedra que cayó del cielo ) . העלילה מתארת עימות בין רב חכם הנקלע בטעות למסגד ובין מוסלמים הכופים עליו לאמץ את האסלאם, תוך איומים על חייו . החכם מסרב להתאסלם ומוצא להורג . לאחר הירצחו, מגיעים אנשי חברה קדישא לבושים כרוחות רפאים ועל ראשם נרות דולקים, הם מחלצים את גופת הרב ומביאים אותה לקבורה כדת וכדין בבית העלמין היהודי . המוסלמים התרים אחר הגופה אינם מצליחים לאתרה כיוון שאירע נס ואבן גדולה נפלה מן השמיים וכיסתה את מקום קבורת הרב . מבחר הנרטיבים המגולמים בסיפורו של המקום ובאגדת השבח הנלווית אליו מוצגים בפרק בהתבסס על כתבים שבהם נזכר האתר, לרבות הפרוטוקולים של ועד הקהילה שראו אור בשנת 2016 ( Libro de las actas de la comunidad judía de Tetuán ) , וכן על סמך סיפורים שהועברו בעל-פה ושתיעדתי מפי מידענים בעבודת השדה . לפרשנות החומר בהקשרו התרבותי נוסף גם מידע מתיעוד אתנוגרפי בטיטואן עצמה ובארצות שאליהן היגרו בניה . במהלך הדיון נבחן ההקשר ההיסטורי של צמיחת הסיפור ונסיבות הפצתו, כשברקע ניצבים היחסים בין מוסלמים ליהודים בטיטואן בתקופות הרלוונטיות . מטרתי בפרק היא לנתח את הטקסטים הסיפוריים השונים . קריאה צמודה של הסיפור על מגוון גרסאותיו, כפי שהוא מסופר מפי יהודים ואף מפי מוסלמים, חושפת את היחסים המורכבים והמרובדים הקיימים בעיר טיטואן עד ימינו אלה . סיפורים עממיים, ובייחוד אגדות קדושים, נוצרים במצבים של מתיחות, כשערכיה של חברה מאוימים, וכאשר מתעורר הרצון ליצור בידול מהכלל וגיבוש פנים-קהילתי . הסיפור על שלל מקבילותיו מחזק לא רק את קדושת דמותו של הרב ואת המופת האישי שהציב, המקרין על כלל קהילתו, אלא אף את מוסכמות הקדושה וההתנהגות הנאותה בחברה : אחדות הקהילה, חירוף הנפש במאמץ להביא לקבורה יהודית את אחד מבני הקהילה והערבות ההדדית — כולם ערכים ומוסכמות המשוקעים בתולדות חייה של הקהילה היהודית בטיטואן . הפרק השני עניינו גלגולי טקס הנוצ'ה דה פניוס ( Noche de Paños ) , טקס החינה המקובל בקרב יהודי צפון מרוקו . מהלכי הטקס המסורתיים עברו טרנספורמציות בהשפעת מגעים בין תרבויות, ואלה מתבטאות בהיבטים רבים : בתרבות החומרית, בגיבוש זהות, בייצוגה ובהזדהות עימה ובהיעלמות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא