|
|
עמוד:14
14 | חינוך ולדורף : הלכה ומעשה נראה שהתקופה הייתה בשלה למהפכות חינוכיות – כבר בסוף המאה ה - 19 הקים דיואי ( John Dewey ) את בית הספר הניסויי שליד אוניברסיטת שיקגו כמעבדה ניסויית ללימוד ולהוראה ברוח כתביו הפדגוגיים . בשנת 1907 ייסדה מריה מונטסורי ( Maria Montessori ) את "קאסה דאי במביני", בית הילדים הראשון ברומא, והוא שימש השראה לתנועה חינוכית עולמית בראשותה . ב - ,1921 כשנתיים לאחר היווסדו של בית ספר ולדורף הראשון, ייסד אלכסנדר ניל ( Alexander Sutherland Neill ) את בית הספר הדמוקרטי הראשון באנגליה – סמרהיל . בית הספר שילב בין למידה חופשית לגמרי ותרבות ארגונית דמוקרטית והיה מודל ראשון ונועז לבתי ספר פתוחים, חופשיים וכמובן דמוקרטיים . למיטב ידיעתי לא נוצרו קשרים בין שטיינר לבין ענקי חינוך אלו, וספק אם ידעו זה על קיומו של זה . מראשיתה היו לתנועת ולדורף קשרים רעיוניים, פדגוגיים ומעשיים עם תנועת הרפורמה של "החינוך החדש" ( Reformpedagogik ) בגרמניה . בסוף המאה ה - 19 ובתחילת המאה ה - 20 נוסדו בגרמניה פנימיות לבני נוער שדגלו בערכים של חזרה אל הטבע, עבודת כפיים, בריאות ולימוד מלא משמעות . הן כונו "פנימיות כפריות" ( Landerziehungsheim ) . הרעיון היה להרחיק את הנוער מחיי העיר המנוונים והבורגניים וליצור מעין חלוץ חינוכי שיספוג ערכים של טבע, חופש, אחריות ויוזמה . את המוסד הראשון הקים אבי תנועת הרפורמה הגרמנית הרמן ליטץ ( Herman Lietz ) בשנת ,1898 ובעשור השני של המאה ה - 20 כבר היו בגרמניה יותר ממאה מוסדות ברוח זו . תנועת הרפורמה החינוכית בגרמניה נמשכה מהעשור האחרון של המאה ה - 19 ועד עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933 . בשנים אלו שלפני ואחרי מלחמת העולם הראשונה צמחו בתנועת הרפורמה הגרמנית אין - ספור רעיונות ויישומים פדגוגיים חדשניים, והשפעתם ניכרת עד ימינו . בין חינוך ולדורף לבין תנועת הרפורמה בגרמניה הייתה קרבה רעיונית רבה . בית ספר ולדורף הראשון נוסד בשטוטגרט ב - ,1919 ותנועת הרפורמה העולמית ( New Education Fellowship ) הוקמה בגרמניה ב - 1921 . פרילינגסדורף ( 2017 Frielingsdorf, ) ציין את נקודות הדמיון בין שתי התנועות : הן שטיינר הן נציגי הזרמים בתנועת הרפורמה העולמית מתחו ביקורת נוקבת על החינוך הגרמני המסורתי, בעיקר על המאפיינים הצבאיים הנוקשים ועל חוסר ההתחשבות בצורכי הילדים עצמם ; הן ההוגים של תנועת הרפורמה הגרמנית הן שטיינר ראו בחינוך לא רק מכשיר לסוציאליזציה, אלא אמצעי לשינוי חברתי ולשינוי סדרי עולם – היינו השקפת
|
|