|
|
עמוד:13
פרק 1 ה חינוך ולדורף בהקשר היסטורי | 13 הייתה נתונה במשבר כלכלי וחברתי קשה לאחר התבוסה במלחמה, ושטיינר ראה אפשרות לשינוי ממשי בסדרי החברה והשלטון . פעילות זו הוציאה את התנועה האנתרופוסופית לאור, והדבר לא נעלם מעיני מתנגדיה . במסע ההרצאות האחרון של שטיינר בגרמניה בשנת 1923 הוא הותקף בידי תומכי המפלגה הנאצית, שזה לא כבר הוקמה במינכן, וניצל ברגע האחרון . היטלר כתב עליו בעיתון הידוע לשמצה Völklicher Beobachter : "האנתרופוסופיה היא מתודה יהודית להרס המבנה הטבעי של העמים" . עוד נכתב עליו בעיתון זה : "יהודי בכל מובן וקשור לתנועה הציונית" ; "בעל דם לא טהור" ; "יהודי גליציאני" . כאשר עלו הנאצים לשלטון, הם סגרו את בתי הספר ולדורף והוציאו את האנתרופוסופיה אל מחוץ לחוק . שינוי חברתי באירופה לא הצליח שטיינר לחולל, אולם במסגרת התנועה שהוביל הרצה בכל רחבי גרמניה בפני פועלים במפעלי תעשייה גדולים . באחד מהם, מפעל לטבק וסיגריות בשם "ולדורף - אסטוריה" בשטוטגרט – שהיה שייך לאמיל מולט ( Emil Molt ) , חברו ותלמידו – דיבר גם על חינוך . דבריו זכו כנראה לאוזן קשבת, ולמוחרת באה אליו נציגות של הפועלים וביקשה ממנו להקים בית ספר לילדיהם . בעידודו ובתמיכתו של מולט החליט שטיינר להרים את הכפפה, ובספטמבר 1919 נפתח בית הספר הראשון ברוח האנתרופוסופיה עבור ילדי הפועלים של המפעל, והוא נקרא "בית ספר ולדורף" . עם הקמתו התברר שמדובר במהפכה חינוכית : זה היה אחד מבתי הספר הראשונים שלמדו בו בנים ובנות יחדיו, שראה ברצף החינוכי מהגן ועד סוף י"ב ערך חינוכי, ששם את הילד עצמו במרכז המחשבה החינוכית, שהיה מכוון להישגים פנימיים והתפתחותיים ולא למבחני הישגים ממלכתיים, שראה בכל מורה שותף ובעל זכויות שוות ולא פקיד הממלא הוראות, וחשוב לא פחות – שעסק באינטנסיביות בשאלות מתודיות חדשניות ודגל בשילוב אומנויות, פעלתנות, תהליכי עבודה ומלאכת יד בתהליכים לימודיים . שטיינר הספיק ללוות את בית הספר הראשון חמש שנים בלבד לפני שהלך לעולמו . בתקופה זו עזר לייסד בתי ספר נוספים – בגרמניה, בהולנד, בשווייץ ובאנגליה . הוא שימש בתפקיד המנהל הרשמי של בית הספר, יעץ למורים בעבודתם, פיתח תוכניות לימוד, השתתף בישיבות מורים והרצה עשרות הרצאות על נושאים חינוכיים בכל רחבי אירופה . * * *
|
|