|
|
עמוד:11
פרק 1 ה חינוך ולדורף בהקשר היסטורי | 11 בעיניו הכהות שכן כוח היפנוטי [ . . . ] השכלתו אדירה היתה ולעומת השכלתנו הנשענת על הספרות בלבד היתה נהדרת ורבגונית [ . . . ] הפגישה עם אדם בעל כוח מגנטי כזה, דווקא בשלב המוקדם שלו [ . . . ] היתה עבורי מבחינת זכייה גדולה . ( צוויג, ,1982 עמ' 93 ) במפנה המאה, בהיותו בן ,40 החליט שטיינר לפרסם ברבים את רעיונותיו הרוחניים, שעד אז ביטא רק בעקיפין בכתבים פילוסופיים מחד גיסא ובביקורת על נושאי תרבות ואומנות בעיתונים שונים מאידך גיסא . צעד זה דרש אומץ והיה לו מחיר : באחת הפך שטיינר ממדען בעל שם, מבקר ספרותי מוכר ומרצה מבוקש למורה רוחני נערץ על רבים, אבל גם לאיש רוח סהרורי בעיני רוב הקהילה המדעית של זמנו . שטיינר הציב את עצמו במודע בחזית המאבק בחשיבה ובהלך הנפש החומרניים ששלטו אז במדע ובתרבות, מאבק שילווה אותו עד סוף ימיו . הוא החל להרצות בפני חוגים בעלי אוריינטציה רוחנית בברלין והצטרף לתנועה התאוסופית מייסודה של הלנה בלווצקי ( Helena Blavatsky ) , ועד מהרה היה לראש הענף הגרמני של התנועה . בעשור הראשון של המאה ה - 20 הרצה שטיינר בכל רחבי גרמניה על מגוון נושאים רוחניים והוציא לאור ספרים רבים על מהותו הרוחנית של האדם, על התפתחותו, על הקשר שלו לפן הנסתר של הקיום ועוד . בעקבות חילוקי דעות עם הנהגת התנועה התאוסופית פרש ממנה שטיינר, הקים את התנועה האנתרופוסופית והנהיג אותה עד סוף ימיו . את האנתרופוסופיה אפיין כך : "אנתרופוסופיה היא דרך של הכרה שרוצה להוביל את הרוחי שבישות האדם לרוחי שביקום" ( 4 . Steiner, 1973, p ) . הוא טען שרק בהתפתחות רוחנית וביצירת מה שכינה "אברי חישה רוחיים" ( שטיינר, ,1976 עמ' 7 ) אפשר להבין באמת את האדם ואת העולם . לדעתו העולם המודע לתודעה הרגילה הוא רק חלק זעיר מעולם רחב הרבה יותר, שבו טמונות התשובות לשאלות העמוקות של הקיום האנושי . הפילוסוף שמואל הוגו ברגמן ששמע את הרצאותיו של שטיינר והעריץ אותו, תיאר זאת כך : "שטיינר טען שכל הווייתנו הידועה [ . . . ] אינה אלא פרגמנטארית, שהיא קטע מהוויה יותר מקיפה [ . . . ] מה שאנו תופסים בחושינו, אינו אלא חלק קטנטן של ההוויה הקוסמית האמיתית בה אנו חיים" ( עמ' 4 ) . בספריו ובהרצאותיו ניסה שטיינר לתאר ולבאר מציאות קוסמית זו . מחקריו של שטיינר מבוססים על ידע שנראה פעמים רבות פנטסטי, ועל כך גם זכה לביקורת מצד גורמים מדעיים בתקופתו . הוא ראה באדם ישות גופנית, נפשית ורוחנית וטען שלכל אדם יש נשמה העוברת מהלכי חיים רבים, ובין מהלך
|
|