|
|
עמוד:12
21׀ הת'ר דיון מאקאדם במגוון רחב של שמות וכינויים המאויתים בשלל צורות שונות . הכתיבה על השואה ועל מחנות ההשמדה אינה משימה קלה, כדבריה הנכוחים . האופן שבו בחרה לעשות זאת, השימוש בחירות ספרותית כדי להפיח חיים במאורעות ולשחזר שיחות, מקנה לטקסט שכתבה מוחשיות בלתי אמצעית . רק בשלהי חורף 41 - 1940 קבעה חברת אי גֶה פארבֶן ( IG Farben ) את אזור אושוויץ, אזור שופע מים שהציע קרבה נוחה לצומת מסילות רכבת ולכמה מכרות, כאתר להקמת מפעל חדש וגדול לייצור גומי מלאכותי ובנזין סינתטי . לאושוויץ הוענק גם מנדט למלא תפקיד ב"פתרון הסופי של שאלת היהודים" ולשמש מקום שיאפשר, במקביל לעבודות הכפייה, גם להרוג אסירים במהירות ולהיפטר מגופותיהם מהר לא פחות . בספטמבר נערך הניסוי הראשון בחומצה פרוסית, או ציקלון בֶּה, שהוכיח את יעילותה בהריגת 850 אסירים . בעיני רודולף הס, מפקדו הראשון של המחנה, הגז הזה היה תשובה ל"בעיה היהודית" . לאחר שרופאי המחנה הבטיחו לו שהגז "נטול דם", הגיע הס למסקנה שכך יוכל לחסוך מאנשיו מראות קשים שעלולים לגרום להם לטראומה . אך ראשית היה צורך לבנות את המחנה . האדריכל ד"ר הנס שטוסבּרג התבקש לשרטט תוכניות . בוועידת ואנזה, ב- 20 בינואר 1942 , העריך המשרד הראשי לביטחון הרייך שלאחר כיבוש אירופה יהיו בידי הגרמנים קרוב לאחד-עשר מיליוני יהודים בסך הכול . ריינהרד היידריך, השני בשרשרת הפיקוד של האס-אס אחרי היינריך הימלר, קבע כי יש "לרתום אותם לעבודה באופן הולם במסגרת הפתרון הסופי . " הכוונה היתה להרוג מיד את מי שהיו חלשים, צעירים מדי וזקנים מכדי לעבוד, ואת החזקים יותר להעביד ולהרוג בבוא העת כי "באליטה הטבעית הזאת, אם תשוחרר, יש לראות תא זרע פוטנציאלי שעלול להוליד סדר יהודי חדש . " סלובקיה היתה מדינת הלוויין הראשונה שהחלה לגרש יהודים . אחרי שהיתה חלק מממלכת הונגריה יותר מאלף שנה, וחלק מצ'כוסלובקיה מאז תום מלחמת העולם הראשונה, זכתה המדינה בעצמאות לראשונה ב- 1939 , תחת חסות גרמנית, וויתרה על נתח
|
|