|
|
עמוד:12
ממלכתיות במאה העשרים ואחת 12 מוצקה והמגזרים אינם מאיימים באופן ישיר על מרכז המרות השלטונית . אך המגזריות ממשיכה להטיל צל כבד על החברה בישראל משום שהיא המדגרה ומצבר האנרגיה המפעילים את המחלוקת בין הזהויות — מחלוקת בעלת פוטנציאל מאיים על עצם החוסן הלאומי . על פי שטרן התנהגות ממלכתית איננה מבקשת ליישב את המחלוקת בין הזהויות או להכריע בה, אלא לאפשר את ניהולה באורח תקין, שאיננו פוגע בסולידריות החברתית, באמצעות פעולה מסדר שני : קרי, היא מסדירה את החיים הציבוריים, על כלל היבטיהם, בהינתן המחלוקת ומבלי להשתיק אותה . הכוונה היא לקביעת מגבלות ולהטלת רסנים על כל הפועלים בשדה הציבורי, מתוך התחשבות במשמעות הפעולה על החיים הציבוריים בכללותם . המאמר מזהה את מי שראוי להטיל עליהם את הנטל לנהוג בממלכתיות ואת התוכן של נטל זה בהקשרים שונים . לב המאמר הוא סרטוט של קווי יסוד להתנהגות ממלכתית בשני הקשרים נבדלים : האחד, שיח הזהות שממוקד ברמה הערכית-חברתית ; השני, שיח הזכויות ברמה המוסדית-משטרית . המאמר מנתח את המשבר הקיים במציאות חיינו בכל אחד משני השיחים . כמו כן נבחנת בו הדרך שבה אימוץ דרכי התנהגות ממלכתיות עשוי להועיל לקידום תרבות מחלוקת שתעשיר את החברה ותבצר את החוסן הלאומי של המדינה . המאמר השני, של ניר קידר, מבאר את הממלכתיות כמערכת מושגים פוליטית העומדת על הקשר שבין חירות הפרט לבין קיומו של מרחב ציבורי מפותח ומוסדות המבטאים את האינטרס הציבורי . המאמר מסביר את הממלכתיות באמצעות התפיסה הפוליטית המכונה "רפובליקניזם", המדגישה את חשיבותם של האינטרס הכללי ושל המרחב הציבורי לחיים חופשיים, שוויוניים ומשמעותיים של הפרט . תפיסה זו מבקשת לטפח את החיים הציבוריים ולהגן על האינטרס הציבורי מפני השתלטות של קבוצות אינטרס או זהות פרטיקולריות . קידר מדגיש כי הדרישה לממלכתיות מופנית לא רק למוסדות המדינה, למנהיגיה ולעובדי ציבור, שנדרשים להוציא לפועל את האינטרס הציבורי בצורה אוניברסלית והוגנת, אלא גם כלפי האזרחים . האזרחים נדרשים להיות פעילים
|
|