|
|
עמוד:11
מבוא 11 ואולם ערכו של המושג — כפריזמה מועילה להתבוננות במציאות הישראלית לשם הערכתה וכאמת מידה לפעולה בשדות שונים — תלוי בתוכן שיינתן לו . עמימות, במקרה זה, איננה קונסטרוקטיבית ; היא הופכת את המושג לחסר משמעות, או, גרוע יותר, למפלטו של הנבל, שפועל כרצונו מתוך נשיאת שם הממלכתיות לשווא . בהכירנו במקום המרכזי של המושג בשיח הישראלי ובסכנה הטמונה ברידודו לכדי סיסמה חלולה, קיבלנו על עצמנו להעמיד שורה של חוקרים, מהשורה הראשונה, שיבחנו את ההשתמעויות של הממלכתיות מתוך מטרה להציג משנה קונקרטית שתיצוק את תוכנו לתוך תבניות בנות יישום . בספר שלפנינו שבעה מאמרים שמבקשים להנהיר את המושג באופן כללי ואת הצורך בו ולבדוק את היקף השגתו במציאות חיינו הנוכחית, במאה העשרים ואחת . שלושת המאמרים הראשונים מציגים שלוש פרשנויות קונקרטיות למושג, הנבדלות זו מזו . הצד השווה לשלושתם הוא המחשבה שהשימוש בממלכתיות הוא בעל ערך עבור דורנו, והמחברים מבקשים לטעון את המושג בתוכן כפי הבנתם . שני המאמרים הבאים אינם מציעים פשר קונקרטי לממלכתיות, אלא מדגישים דווקא את הריבוי, המגוון והמחלוקת באשר למושג ולערכים הגלומים בו, אך הם מגיעים למסקנות הפוכות : המאמר הרביעי מסיק מכך שעצם השימוש במושג הוא שגוי ואף מזיק . מנגד, המאמר החמישי מצביע על החשיבות שבהמשך הדיון בממלכתיות למרות היעדר ההסכמה לגבי תכניה . המאמר השישי מתאר את הדרך שבה המשפט הישראלי הנוהג עושה שימוש במושג, כעניין שבעובדה . לבסוף, המאמר האחרון מציג עמדה קונקרטית בעניין חזונה של מדינת ישראל ומציב על סדר היום את האתגרים שניצבים לפתחנו . הנה : המאמר הראשון, של ידידיה שטרן, מציע לטעון את הממלכתיות בתוכן חדש, המתאים לאתגרים הישראליים הנוכחיים . בתקופת הקוממיות הייתה מטרת הממלכתיות לקדם את המעבר מ"יישוב" למדינה באמצעות נטרול הכוח של התנועות המגזריות, העברתו לידי המדינה ומרכוזו . כיום התודעה הריבונית
|
|