|
|
עמוד:10
10 מחקר מדיניות 168 | הרבנות המקומית הממסדית בישראל הציבורי בנושא ועתירה ראשונית בדרישה לאפשר לנשים להיבחן בבחינות הרבנות הראשית מלמדים שסביר להניח שסוגיית האפשרות של נשים להתמנות לתפקידי רבנות ממסדיים תעמוד בשנים הקרובות למבחן ציבורי ומשפטי . מתן אפשרות לנשים להתמודד למגוון תפקידי הרבנות במדינה צפוי לעורר התנגדות חריפה של הרבנות הראשית ושל חברי כנסת מהמפלגות החרדיות והדתיות . נוסף על כך, בשני העשורים האחרונים ניהלו התנועות הלא-אורתודוקסיות מאבק משפטי למינוי רבנים רשמיים מטעמן . המאבק הצליח בחלקו, וכיום מועבר מימון לרבנים לא-אורתודוקסים בקהילות במועצות אזוריות ובערים, אך לתפקיד הרשמי של רב העיר אין חלופה לא-אורתודוקסית, וייתכן שגם סוגיה זו תהיה בעתיד נושא לעתירה משפטית . מכלול הבעיות שהוצגו לעיל מלמד כי נדרש שינוי עמוק במבנה מערך הרבנות המקומית הממסדית . להלן עיקרי ההמלצות בנושא . ה מ ל צ ו ת ( 1 ) הפרדה בין הרבנות ובין אספקת שירותי הדת — ביטול הכפיפות ההלכתית של המועצות הדתיות לרבנים המקומיים ( רבני ערים ורבני מועצות אזוריות ) . המועצות הדתיות ימנו בעת הצורך רבנים מומחים לתחומים במגוון שירותי הדת, כמו מקוואות ועירובין, שיהיו עובדי ציבור מן המניין ( בתחום רישום הנישואין ימשיכו הרבנים להיות מוסמכים על ידי הרבנות הראשית ) . ( 2 ) ביטול החובה למנות רב מקומי לרשות המקומית — המנגנונים הקיימים לבחירה ולמינוי של רב עיר, רב אזורי ורב שכונה — יבוטלו . רשות מקומית המעוניינת למנות לעצמה רב אחד או יותר, וכן רבני שכונות, תמנה אותם לפי שיקול דעתה ומקורותיה הכספיים במנותק מהמועצה הדתית . לא תהיה כל רגולציה או חקיקה ייחודית בנושא, והרבנים לא יקבלו סמכויות סטטוטוריות . ( 3 ) האחדת משרות הרבנות — המשרות רב עיר, רב אזורי ורב שכונה יהיו משרות שהרשות ממנה לפי רצונה, ושאר משרות הרבנות האורתודוקסית, ובהן רבני יישובים, קייסים ורבנים לעדה האתיופית, יבוטלו במתכונתן הנוכחית, ובמקום עובדי מדינה ייושם מודל של תמיכה בקהילות המתאגדות כעמותות וממנות
|
|