תקציר

עמוד:9

9 תקציר עושים את עבודתם כיאות, ואין פיקוח ממשי של המועצות הדתיות והמשרד לשירותי דת על עבודתם . בעיות אחרות הן שרבנים, בניגוד לחוק ולהנחיות, אינם מתגוררים במקום כהונתם, ולרבים אין הכשרה מקצועית רלוונטית בתחום הכשרות, שרבים מהרבנים מופקדים עליו . הכשלים התפקודיים נובעים באופן ישיר מההסדרים של המערך : חוסר הגדרה של תפקידי הרבנים, מינויים שלא על ידי הקהילה המקומית, מינוי לכל החיים בלא אפשרות מעשית להחליף רבנים, ריכוזיות והתערבות שלא לצורך של המשרד לשירותי דת והיעדר פיקוח מינימלי על עבודת הרבנים . כשלים אלו מובילים לבזבוז כספי ציבור, לפגיעה באיכות שירותי הדת ולפגיעה כללית במעמד הרבנים במדינת ישראל . בהתאם לכך, מסקר מקיף שנערך במשך שנים רבות על ביצועי המגזר הציבורי עולה כי בהשוואה לעשרות סוגים של עובדי ציבור, רבני הערים ועובדי שירותי הדת זוכים באופן שיטתי לאמון נמוך ביותר מהציבור . התנגשויות נורמטיביות — בשני תחומים נמצאו התנגשויות נורמטיביות בין תפיסת משרת הרבנות המקומית בעיני הרבנים וחלקים נרחבים בציבור הדתי, ובין השיח המקובל בישראל בהיותה מדינה מערבית דמוקרטית . ( 1 ) פגיעה במעמד הרבנים מול הפגיעה בשירות הציבורי — אף שהרבנים רואים את בעצמם מנהיגי ציבור, החקיקה וחוזרי המנכ"ל מעצבים את תפקידם על פי הנורמות החלות על עובדים במערכת אספקת השירותים של מדינה דמוקרטית מודרנית . התנגשות זו באה לידי ביטוי בשני נושאים מרכזיים : צמצום חופש הביטוי של רבנים עובדי המדינה וקביעת מנגנוני פיקוח על עבודת הרבנים . ההתנגדות לעיצוב זה של מעמד הרבנים מובנית בעמדה דתית-הלכתית . לעומת זאת, בתפיסת עולם דמוקרטית מערבית קשה לקבל מציאות שבה עובדי ציבור שהם חלק במערך אספקת השירותים של המדינה מוחרגים מכללי ההתבטאות החלים על עובדי המדינה ומדיווח בסיסי על היקף עבודתם . המחקר מלמד שרבנים רבים אינם פועלים לפי הכללים שנקבעו, וההתנגשות הנורמטיבית בין הרבנים ובין המדינה החריפה מאוד בעשור האחרון, וצפויה להחריף עוד בשנים הקרובות, על רקע תלונות חוזרות ונשנות נגד רבנים . ( 2 ) מינוי נשים — נשים אינן רשאיות להתמודד כיום על משרות הרבנות הממסדיות, מכיוון שתנאי סף למינוי למשרות אלו הוא עמידה בבחינות ההסמכה של הרבנות הראשית, ונשים אינן זכאיות להיבחן בבחינות אלו . השיח

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא