|
|
עמוד:8
8 מחקר מדיניות 168 | הרבנות המקומית הממסדית בישראל בתקופת המנדט הבריטי עוצבו התפקידים הרבניים הממסדיים בהתאם למסורת, ומאז לאורך השנים השתנה בהדרגה אופי התפקידים בהיבטים אחדים : הליך הבחירה — ההליך המקובל למינוי רב במסורת ישראל היה בחירה בידי כלל חברי הקהילה ( הגברים ) או נציגיהם . הליך זה משקף את התפיסה העקרונית שמקור הלגיטימציה של הרב הוא בחירתה של הקהילה בו . בתקופת היישוב נשמרה מסורת זו, והבחירה ברבנים הייתה נתונה בידי הקהילות — בשילוב בין הגורמים הדתיים בקהילות ובין הציבור הכללי — אך עם השנים התעצם ההיבט הריכוזי במינוי הרבנים, ומעורבותו של השר לשירותי דת הלכה וגברה . הלכה למעשה, היום ההשפעתו של השר והמשרד לשירותי דת בהליכי מינוי הרבנים רחבה מאוד, אם באמצעות הקצאת התקנים וההחלטה היכן ימונו רבנים ואם באמצעות שליטה בהליכי המינוי . משך הכהונה — המנהג המקובל בקהילות ישראל היה למנות רבנים לתקופת זמן מסוימת, ואותה אפשר להאריך על פי רצון הקהילה . כך הונהג גם עם מיסוד הרבנות המקומית בתקופת המנדט הבריטי . למרות זאת, היום רבני ערים מכהנים עד הגעתם לגיל 75 או ,80 ואילו הרבנים העובדים במועצות הדתיות וברשויות המקומיות זכאים לקביעות ואפשר לפטרם רק בהליכים מורכבים שכמעט שאינם מתרחשים בפועל . הגדרת התפקיד — תפקידם של הרבנים הוסדר במסורת ישראל באמצעות חוזה בין הקהילה ובין הרב . בתקופת המנדט הבריטי הוגדרו התפקיד והסמכויות של הרבנים המקומיים בחקיקה . לעומת זאת, לאחר קום המדינה לא עסק החוק כלל בהגדרות לתפקידם של הרבנים, ורק בשנים האחרונות ניתנה לרבנים אזוריים, לרבני יישובים, לקייסים ולרבנים לעדה האתיופית הגדרת תפקיד בחוזרי מנכ"ל, ואילו לרבני ערים ולרבני שכונות גם היום אין הגדרת תפקיד . בשל המבנה הנוכחי של מערך הרבנות המקומית הממסדית עולות בעיות הקשורות ברמת האפקטיביות של המערך והתנגשויות בשדה הנורמטיבי, כמפורט להלן : אפקטיביות דלה של המערך ותפקוד הרבנים — מערך הרבנות המקומית הממסדית בישראל סובל מליקויים קשים עד כדי תת-תפקוד . התמונה המצטיירת מדוחות מבקר המדינה ומפרסומים אחרים היא שרבנים רבים אינם
|
|