תקציר

עמוד:13

13 תקציר הגורמים למצבה הירוד של האוכלוסייה הערבית בשוק העבודה רבים והם מזינים זה את זה . מקור מצב זה בראש ובראשונה בפערי ההשכלה בין האוכלוסייה הערבית לאוכלוסייה היהודית . פערים אלו, שמתחילים בגיל החינוך היסודי ונמשכים עד שלב ההשכלה הגבוהה, משפיעים ישירות על היכולת של האוכלוסייה הערבית להשתלב בשוק העבודה, על איכות התעסוקה ועל כושר ההשתכרות . מלבד פערי ההשכלה, החברה הערבית מתמודדת גם עם תשתיות תומכות תעסוקה ירודות, ריחוק גאוגרפי ממוקדי התעסוקה, קשיי שפה ואפליה בשוק העבודה . תשתיות התחבורה ושירותי התחבורה הציבורית ביישובים הערביים נופלים בכל המדדים בהשוואה ליישובים היהודיים . מצב זה מגביל את נגישות האוכלוסייה הערבית למוקדי תעסוקה . ביישובים הערביים יש גם מחסור חמור במוקדי תעסוקה, מה שמגביר את התלות בתשתיות תחבורה . שטחים מעטים מדי מוקצים לאזורי תעשייה ביישובים הערביים וחוסר שיתוף פעולה מצד רשויות יהודיות מצמצם את אפשרויות פיתוחם . חסם בולט נוסף הוא המחסור החמור במסגרות טיפול לגיל הרך ביישובים הערביים . התוצאה היא שיעור נמוך מאוד של ילדים ערבים במסגרות מסובסדות, וקושי של אחד ההורים, לרוב האם, להשתלב בשוק העבודה . ביסוד רבים מן החסמים לפיתוח כלכלי של החברה הערבית עומדת סוגיית המחסור בקרקעות מדינה והיעדר הסדרה תכנונית מפורטת . סוגיה זו מקשה על פיתוח מבני ציבור ותשתיות, שנחוצים לפיתוח תחום התעסוקה . נוסף על המחסור בתשתיות תומכות תעסוקה, כגון תחבורה ציבורית ומסגרות לגיל הרך, האוכלוסייה הערבית נדרשת להתמודד גם עם קשיי שפה ואפליה בשוק העבודה . העובדה שרוב המשק בישראל מתנהל בשפה העברית הופכת את ידיעת השפה לתנאי סף בקבלה למשרות רבות . בוגרות ובוגרים רבים של מערכת החינוך הערבי מסיימים תיכון בלי להגיע לרמה מספקת של שליטה בשפה העברית ולכן מתקשים להתקבל למשרות רבות . אפילו נשים שרכשו השכלה אקדמית העידו שהן אינן דוברות עברית ברמה גבוהה די הצורך להשתלבות והתקדמות בשוק העבודה . נוסף על קשיי השפה, יש גם אפליה ישירה של ערבים בשוק התעסוקה . השסע הלאומי בין יהודים לערבים אינו פוסח על שוק העבודה ומעסיקים רבים אינם ממהרים להעסיק עובדים ערבים . האפליה מתבטאת בכל שלבי התעסוקה — בהליך ההתמודדות על המשרה, בתרבות הארגונית במקום העבודה ובקידום .

המכון הישראלי לדמוקרטיה ע"ר


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר