|
|
עמוד:12
12 אפרים ברק ,1916 זמן רב לפני שהמלחמה הסתיימה, הרשו לעצמן מעצמות אירופה לחלק ביניהן את עור הדוב העות'מאני, שטרם ניצוד, בהסכם סיקס-פיקו המפורסם . לאחר מלחמת העולם הראשונה כפו מעצמות אירופה על עולם האסלאם פיצול למדינות בעלות גבולות מלאכותיים, משטרים בעלי אופי פסוודו-מערבי ותרבות זרה, כשהסיבה היחידה לכך היא אינטרס מערבי קצר טווח . הרגשת העוצמה והעליונות שאפיינו את המוסלמים זמן לא רב קודם לכן התחלפו ברגשות קשים של השפלה . אם נוסיף על כך גל עצום של התמערבות בתחומי האופנה, הטכנולוגיה, הספרות, האמנות, המשפט והמנהל, ששטף את עולם האסלאם בעידוד השליטים הזרים ושינה את פניו בתוך תקופה קצרה, נבין כיצד נוצר חשש מפני היטמעות ואובדן זהות אפילו בקרב המוסלמים המתונים . מכאן קצרה הדרך לרצון להגיב, או לכל הפחות לנסות ולבלום את החדירה המערבית . כאן יש לחפש, להערכתי, את שורשי העוינות ביחס אל המערב, שבעיני אינטלקטואלים מוסלמים ופונדמנטליסטים עשוי כולו מקשה אחת : אמריקאים, בריטים, צרפתים ורוסים ; קפיטליסטים וקומוניסטים ; הללו הרכיבו כולם את הקונגלומרט המערבי, 11 שמטרתו כביכול למערב את האסלאם "הצלבני", "הג'אהלי", ולדחוק אותו לשוליים . קשה לתאר את השניוּת שנוצרה בצִלה של התפיסה הזאת ביחס למערב : בצד הרצון להשכיל ולפרוץ אל המודרנה, בצד הרצון להשתוות למערב בתחומי המדע ולאמץ מרכיבים חומריים מתרבותו, התפתחה והלכה איבה לרוח ולערכי המוסר המערביים, שתוארו יותר ויותר כנחותים וכאנטי אסלאמיים . 11 . בשם "ג'אהליה" קרויה תקופת הבערות שקדמה לאסלאם . האסלאם הפונדמנטליסטי הדביק את הכינוי הזה לחברה המערבית המודרנית . במילים אחרות, ביטוי שבמקורו ציין תקופה היסטורית הפך למונח המתאר את החברה האנושית המודרנית .
|
|