|
|
עמוד:11
11 הצלבנים עדיין כאן אחרות . בכך הוא מחטיא את המשמעות המקורית שביקשו לתת למילה הזאת הוגיה . משום כך, בערבית של ימינו מקובלים מונחים כמו "אסתעמאר חדארי" ( קולוניאליזם תרבותי ) , "אסתעמאר פכרי" ( קולוניאליזם אינטלקטואלי ) , "אסתעמאר אקתצאדי" ( קולוניאליזם כלכלי ) , ועוד מושגים דומים, המתארים כולם את יחס המערב לאסלאם מראשית העידן החדש ועד לעצם הימים האלה . בעידן המודרני, כלומר במאה ה- 19 ובמחצית הראשונה של המאה ה- ,20 נקטו המעצמות האירופיות פעולות בעלות אופי קולוניאליסטי כלפי האסלאם : הן חדרו בברוטליות אל האזורים שבשליטתו, השתלטו על הטריטוריה שלו ועשו בה כבתוך שלהן . מעצמות אירופה, שבאותן שנים עברו תהליך מכאיב של ליברליזציה פנימית ודיברו גבוהה-גבוהה על "חירות, שוויון ואחווה", שכחו את המושגים האלה כשהגיעו אל הקולוניות ; כאן הן הרשו לעצמן להפעיל כוח כדי לכפות את נוכחותן על ציבור שלא רצה אותן, לנצל את אוצרות הטבע שלו ולהחדיר אליו ערכים אירופיים זרים, מתוך יחס של עליונות מזלזלת . בהרגשת אדנות בוטחת נכנסו הצרפתים לאלג'יריה ב- ,1830 לתוניסיה ב- 1881 ולמרוקו ב- 1912 . ב- 1920 השתלט לגיון הזרים הצרפתי על דמשק לאחר שהכריע צבא ערבי קטן שניסה לבלום אותו במעבר מיסלון, בכניסה לעיר . הצרפתים, שביקשו אז לממש את "זכותם" לשלוט על סוריה ולבנון על פי כתב המנדט שנמסר לידיהם בוועידת סן-רמו, גירשו את פיצל, בנו של השריף חוסין, שניהל בדמשק זה קרוב לשנתיים מדינה סורית-ערבית . הבריטים, שהבינו מה גדולה חשיבותה האסטרטגית של תעלת סואץ, כבשו את מצרים ב- 1882 בתירוץ של הגנה על שלטונו של הח'דיב תאופיק, ועם התפרקות האימפריה העות'מאנית, בתום מלחמת העולם הראשונה, הם השלימו את השתלטותם על רוב שטחו של המזרח התיכון . האיטלקים השתלטו על לוב ב- ,1911 ובתוך זמן קצר, עוד לפני פרוץ מלחמת העולם, יישבו אותה בעשרות אלפי איטלקים . במאי
|
|