פתח דבר

עמוד:10

עופר שיף 10 מורכבת יותר של השיח הציוני ושל דגשיו בתקופה המעצבת של המעבר מיישוב למדינה . בעיקר, היא מאפשרת הערכה מורכבת יותר של החלופות שעמדו בפני החברה הישראלית הצעירה בראשית עיצובה . ועדיין נותר מפגש אחד נוסף, אולי הקשה והמאתגר מכולם — מפגש בין שתי תפיסות של משבר ואכזבה, ואולי אפילו של מבוי סתום . אני שייך לדור שעוצב על ידי חוויה של אכזבה ומשבר עמוקים בנוגע לדרכי פעולתה של הציונות ושל מדינת ישראל, ועל אף זאת אינו מוכן, ואולי אף אינו מסוגל, להפנות גב ולהתנער מאמונתו הציונית הבסיסית . המשבר האידיאולוגי שאתו נאלץ סילבר להתמודד בשנים שלאחר קום המדינה היה שונה מאוד, אבל גם הוא אופיין בחוסר יכולת עמוק מאוד להתנער מהציונות או לצאת נגד מדינת ישראל . בדיעבד, החלק המרתק ומעורר המחשבה ביותר במחקר היה בניסיוני לפענח את נחישותו של סילבר שלא לוותר, ועל אף שהציונות ומדינת ישראל התפתחו לכיוון שונה מאוד מציפיותיו, להתעקש להפוך את הציונות רלוונטית לאתגרים העיקריים של סביבתו ותקופתו, כפי שהוא הבין אותם . במיוחד ריתקה אותי נחישותו להיאבק בשתי חזיתות לכאורה מנוגדות — גם נגד שולליה של הציונות בקרב היהדות האמריקאית, וגם נגד הכוחות שבתוך הציונות הישראלית ששללו את אפשרות הקיום לטווח ארוך של יהדות התפוצה, שהנה דינמית ובעלת סדר – יום משל עצמה . מאבק כפול זה הוביל לסתירות פנימיות רבות בדרך התמודדותו של סילבר, והקוראים בספר בוודאי יוכלו למצוא נקודות משען רבות לבקר, ואולי אפילו ללגלג, על חוסר השיטתיות ועל הנאיביות שאפיינו את דרך הפעולה והמחשבה של סילבר . ברם, ייתכן שאפשר גם להזדהות, כפי שניסיתי אני לעשות, עם מאמציו של סילבר להפוך את עצם המתח והניגוד בין הפרטיקולרי והאוניברסלי ) מתח שמשותף לשלושה סוגי המפגשים שמתוארים בשורות מקדימות אלו ( לעיקר כמעט מקודש של תפיסתו הציונית ושל אמונתו היהודית וההומניסטית הכלל – אנושית . ויחד עם זאת, מחלחל בי חשש עמוק שמא דווקא ההזדהות העמוקה שלי כחוקר וכישראלי עם דרך התמודדותו של סילבר עם משבר הציונות שלאחר קום המדינה מחדדת פער מהותי שכמעט לא ניתן לגשר עליו . החשש הוא שמא ההתחבטות האידיאולוגית הציונית שלי ושל בני דורי עלולה לעוות את הראייה המחקרית – ההיסטורית, ולצבוע את סיפורו של סילבר באופן שחוטא לרוח תקופתו ולדילמות הייחודיות שאפיינו אותה . כדי לנסות ולהתמודד עם סכנה זו, עשיתי מאמץ, מייגע לעתים, לדקדק בפרטים ובהקשריהם ההיסטוריים, ובמיוחד באותן נקודות שבאות ללמד על תחושות התסכול והמבוי הסתום שאליהן נקלע . תקוותי היא שהקורא של ספר זה ישכיל להשתמש בפרטי הסיפור ההיסטורי כדי לברור

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר