|
|
עמוד:8
עופר שיף 8 שאינו מבודד אותו מסביבתו האמריקאית הלא – יהודית, אלא להפך, מבטא ומחזק את הקשר האמיץ שלו אליה . ספר זה איננו מתמקד במסגרת הדתית היהודית – האמריקאית, ואיננו מתיימר לפרש אותה, אבל כפי שלמדתי במהלך המחקר, אי – אפשר להבין את דמותו ופועלו של סילבר מבלי ללמוד על קורותיו כרב רפורמי . סילבר נולד כדור שלישי למשפחה של רבנים אורתודוקסים שהיגרה בראשית המאה ה – 20 מליטא לארה"ב . כבר מראשית הקריירה שלו הוא ראה את לימודיו והכשרתו כרב רפורמי לא כמרד נגד משפחתו ושורשיו, אלא ממש להפך, כדרך להמשיך מורשת זו, ולתת לה ביטוי חי בתוך העולם האמריקאי שהוא ובני קהילתו משולבים בתוכו . על רקע תפיסה זו ראה סילבר את תפקידו כרב רפורמי כבסיס ומסגרת לכל שאר פעולותיו, וכך, גם בשיא מנהיגותו הציונית, בתקופה המאוד אינטנסיבית של 1947 - ,1948 שבה הנהיג את משלחת הסוכנות באו"ם במאבק למען תוכנית החלוקה וההכרה במדינה היהודית, הוא הקפיד לחזור מדי סוף שבוע לקליבלנד כדי לשאת שם את דרשותיו בפני האלפים שגדשו את ספסלי "הטמפל" ) כפי שנודע בית הכנסת "תפארת ישראל" שבו הוא כיהן כרב במשך 46 שנה ( . בעיני החברים הלא – אמריקאים של המשלחת לאו"ם נתפס הדבר כפגם, כעדות לכך שסילבר אינו מחויב בלעדית למאבק הציוני הארץ – ישראלי, והם כינו אותו לפיכך, בלא – מעט לעג, "מדינאי של סוף שבוע" . צריך להעיר כי תנאי התחבורה של אותם ימים עשויים לרמז לא רק על המרחק הפיזי הניכר שבין זירת הפעולה הציונית המדינית באו"ם ובין הזירה הדתית הרפורמית האמריקאית של קליבלנד, אלא באופן סמלי גם על המרחק החברתי והתרבותי הגדול מאוד שנאלץ סילבר לעבור בנסיעות שבועיות אלו . במסע המחקר האישי שלי, כחוקר ישראלי המבקש לפענח את דמותו ופועלו של מנהיג ציוני לוחמני וגאה בזהותו היהודית הנטוע בלב סביבה אמריקאית רפורמית שבמושגים ישראלים הייתה מכונה מתבוללת וחששנית, ניסיתי להימנע מתגובה לועגת זו . במקום זאת השתדלתי ללוות את סילבר, שוב ושוב, במסעו השבועי הארוך והמורכב, בדרכו מזירות הפעולה הציונית לסביבה הדתית הרפורמית שעיצבה אותו . מסע זה הפך ארוך ומורכב עוד יותר עבורי כחוקר, ככל שהפכתי מודע לכל אותם היבטים ומתחים פנימיים, שעושים את שתי הסביבות, הישראלית והיהודית – הרפורמית – האמריקאית, לשונות ונבדלות כל כך זו מזו . תקוותי היא שהצלחתי לתת לכך ביטוי בכתב היד, ולעשות זאת באופן שהקורא הישראלי יהיה מוכן להצטרף אליי למסע מפותל ולא – פשוט זה . הדברים האחרונים מרמזים על המפגש המפתיע הנוסף שבו התנסיתי במהלך המחקר, בניסיוני לעמוד על ההבדלים המאוד ניכרים בין דפוס המחשבה הציוני
|
|