|
|
עמוד:10
10 גלעד גולדשמידט הילד הבטיח, לקח את הגולם והלך לביתו . בבית ישב והמשיך להתבונן בגולם . לאחר זמן ממושך ראה שהגולם נע ורועד, והנה בקע בקצהו . בפנים היה פרפר עדין ויפה שניסה להיחלץ מתוך קליפת הגולם, והוא מכה בכנפיו כנגדה . תנועותיו היו חלשות ולא נראה שכוח הכנפיים יוכל לבצע את המלאכה הזו . הילד הקטן רצה נואשות לעזור לפרפר הסובל להיחלץ ולעוף . כשלא יכל לשאת עוד את המתח הסיט הילד את שני חצאי קליפת הגולם לצדדים ועזר לפרפר להיחלץ . משיצא הפרפר החל לעוף באוויר, ולפתע נפל מטה אל הארץ ונשאר שוכב חסר תנועה . הילד הרים את הפרפר בזהירות וראה שהפרפר מת . שטוף דמעות הלך לביתו של הגורו והראה לו את הפרפר המת שבידו . "אתה רואה, ילד", אמר הגורו, "מיהרת לשבור לו את קליפת הגולם, האין זאת ? " . "כן", אמר הילד, "זאת עשיתי" . והגורו אמר : "אינך מבין, לא יכולת לדעת מה עוללת . כאשר הפרפר מתחיל לצאת מהגולם הדרך היחידה שלו לחזק את כנפיו היא בכך שהוא מכה בהן לעבר הקליפה שוב ושוב . כאשר אתה עשית זאת במקומו, מנעת ממנו 2 לגדול ולהתחזק . זו הסיבה שהפרפר נפל לארץ ומת" . שני דברים עיקריים אנו יכולים ללמוד ממשל יפה זה : הראשון - במובן העמוק רק אני עצמי יכול לחנך את עצמי ; השני - מורה, מדריך או מבוגר יכול לסייע מבחוץ למלאכת החינוך והלימוד, ולעיתים זו חובתו, אך עליו לעשות זאת בעדינות, בהקשבה ובהתערבות מועטה ככל האפשר, אחרת גדולה הסכנה שיחבל במלאכת הצמיחה והגדילה המופלאה של הישות האנושית . בכל אחת ואחד מאיתנו מצויים כוחות רבים, יכולות, איכויות, פוטנציאל עצום השואף להתפתחות ולצמיחה . אברהם מאסלו ( Maslow ) , האיש שהניח את התשתית לפסיכולוגיה הרוחנית, אמר : "מעצם טבעו שואף האדם בכיוון של הגברת ה'היות' שלו 3 כמידת האפשר, בכיוון של מימוש מושלם יותר של אנושיותו" .
|
|