|
|
עמוד:6
גביר מוטיבציה, וגם צריך לחשוב מחדש באילו שיטות הוא מתַקשר את חומרהמ הלימוד . המתח שבין יצירתיות למשמעת נראה כפרדוקס, משום שלכאורה יצירתיות מתנהלת בלי חוקים או מסגרת, אבל למעשה אלה שני צדדים של אותו מטבע לחינוך מיטבי . ספר מעלה הצעות פרקטיות,מעבר לחידוש שבשילוב בין משמעת ויצירתיות, ה כולל תיאורי מקרה לבעיות יומיומיות שנוצרות בכיתה בין מורה לתלמיד . אין מדובר במחקר תיאורי קלאסי המתאר תופעה, מנתח אותה ומנסה למצוא בה היבטים חדשים, אלא בתובנות ובנקודות מבט של חוקרים ומורים מהשטח . משום שוב כיצד אנו מנחילים ידע בצורות אחרות,שתפקיד המורה השתנה, עלינו לחשוב והאם זה מתפקידנו . זאת, במיוחד לאור העובדה שהיֶדע מצוי בכול והוא מתחדש תדיר . חרף התדמית של המקצוע ושל העוסקים בו, ההוראה היא מקצוע יצירתי, לעתים כאוטי, מפתיע ומחייב גמישות מחשבתית וכושר אלתור . הפן היצירתי ממדית . חינוך-מחייב קשר ותקשורת, ולכן עבודת המורה היא רבבמעשה ההוראה יעבוד רק כאשר ילד יאמין שהמבוגר שמולו רוצה בטובתו ועוזר לו להתקדם . דווקא בעידן של טכנולוגיה מפותחת יש מקום לאנשים . להביט, להבין, לראות, וא להכיל ולהקשיב . חינוך מתבטא בהשפעה ארוכת טווח של מורה על תלמיד . ה לא תמיד מתממש, שכן בבית הספר לא תמיד נוצרים יחסים המזַמנים השפעה, בגלל תפיסת הפדגוגיה המיושנת שגוררת בעיות משמעת . הפתרון לכך הוא באימוץ פדגוגיות חלופיות, הקשובות לצרכים המגוונים של התלמידים ולאתגרי המאה עניין, משכנע ומעורר . אימוץ פדגוגיה מתאימה, אם יבוצע בפועל באופן מ 12-ה השראה, עשוי לתת מענה לשני האתגרים : לפדגוגיה ולגישות ההוראה . איתור ההיבטים המשמעותיים להתנהלות המורה מול התלמיד בפרמטרים שונים במרחב הכיתתי יתרום לשינוי האווירה ולשיפור הלמידה ליחיד ולכלל, וכמובן לשינוי חברתי בר יישום . י זוהה האדם כיש חושב, ובהתאם הוסטו לשוליים רכיבים בעולם היווני הקלאס אחרים בזהות האנושית . יתר על כן, היסודות הפרטיקולריים המבדילים ומבחינים רציונליים ולכן כבלתי רלוונטיים . מאז ועד ימינו התחוללה- בין בני אדם נתפסו כלא פייניםתמורה עמוקה במושג הזהות . כיום אנו מעניקים משמעות מרכזית למא חברתיים-הפרטיקולריים שבחיי אדם, הכוללים את מכלול ההקשרים התרבותיים שבהם הוא פועל ומממש את עצמו . לפיכך, בני אדם הם ממלכה של זהויות המכילה חברתיות שבהם הם פועלים . הזהות היא מסע חיים-את רשתות הקיום התרבותיות את סיפור חייו ולקבוע אתיכול לספר – ורק הוא – ממשי של בני אדם . האדם המשמעות שהוא מייחס להקשרי החיים השונים שבהם הוא נוטל חלק . במכלול הקשרי חיים אלה הוא מממש את זהותו ולפיכך אין להעמידה על יסוד אחד בלבד .
|
|