דפוסי תכנון - על הזיקה בין ידע, פעולה ושינוי

עמוד:13

13 שדה התכנון הוא תחום העוסק ביצירה ( creation ) של מסגרות רעיוניות מרחביות 2 במילים אחרות, תכנון עוסק בגיבוש של מסגרות פעולה במטרה להתערב בו ולשנותו . שתכליתן אסדרה ופיתוח של מרחבים וטריטוריות . בניית מסגרת הפעולה היא שלב ראשוני וחשוב בדרך ליישום הממשי . עם זאת, עד לשלב היישום קיימים שלבים רבים, ובהם שימוש במתודות מגוונות, למשל כלים ממוחשבים, מודלים כמותיים המעניקים נופך מדעי ורציונלי לרעיונות עצמם . במקרה זה, המתודות והכלים אינם מגלים, אלא כבר מתייחסים ומיישמים את המסגרת הרעיונית שהוגדרה מראש . כך ובשונה מהמדעים, המושתתים על גוף ידע תיאורטי ועוסקים בגילוי ( discovery ) , התכנון העירוני והתכנון האדריכלי עוסקים ביצירה ובפעולה . להוגה המסגרת הרעיונית בתכנון תפקיד מרכזי . למעשה, מסגרות הפעולה התכנוניות והרעיוניות משקפות את מסד הערכים החברתי, הפוליטי והכלכלי של המתכנן, שאינו מנותק מהזמן ומהמקום, אלא נטוע בחברה שבה הוא חי . לכן יושפע מאמונות ורעיונות המקובלים במקום ורעיונותיו יבטאו לרוב הלך רוח תקופתי ואידאולוגי . המשמעות של הדברים היא שמסד הערכים וסדר היום האידאולוגי בעולם התכנון הם דינמיים, ולאורך ההיסטוריה האנושית, מסגרות הפעולה התכנוניות השתנו וביטאו את המטרות הכלכליות, החברתיות והפוליטיות של המשטרים בתקופות שבהן התקיימו . בעידן הנוכחי של מדינת הלאום המודרנית, מסגרות הפעולה התכנוניות עברו תהליך פורמליזציה, והן מנוטרות ועל ידי מערכות החוק והרגולציה, אך צמיחתן נטועה תמיד בהקשר ספציפי . כך, למשל, כיום אנו חיים בעידן שבו הזירה העירונית, כמרחב שבו מתגוררים רוב תושבי כדור הארץ, היא נקודת המוצא המוסכמת והמרכזית בכל תהליך תכנוני . כנגזרת של תפיסה זו, מגמות של ציפוף והתחדשות עירונית היו למסגרות פעולה 2 היגד זה על תחום התכנון והאדריכלות נכתב בזיקה לעבודתם של דלז וגואטרי, שעסקו בשאלה מהי פילוסופיה ( 1991 ) . בחיבור זה הם מבררים את היחס והקשר בין פילוסופיה למדע . וטוענים שהם אופני מחשבה שאינם כפופים זה לזה ושקיימים ביניהם קווי דמיון . לדבריהם, מדובר בשני אופני מחשבה יצירתיים המשלימים זה את זה, להם מטרה משותפת : להבין את ה״כאוס״ ולייצר סדר . מעבר לדמיון קיימים גם הבדלים . פילוסופיה היא יצירה או בנייה של קונספטים ; קונספטים אלו ממפים את הכוחות המרכיבים את המערכת כפוטנציאל טהור, ומתייחסים למה שהמערכת מסוגלת לעשות . המדע, לעומת זאת, בוחן את התנאים שבהם מערכות פועלות וכן את השינויים הפוטנציאליים במערכות חומר . אם כן, בהשאלה ובדומה לפילוסופיה, גם תכנון ואדריכלות עוסקים בצד הרעיוני העתידי והטרנספורמטיבי של המרחב — במה שהמערכת עשויה להיות . בשונה מפילוסופיה, תכנון ואדריכלות גם כוללים את הצד של היישום, והמעבר מהרעיון לממשות . להרחבה ראו פליקס גואטרי וז׳יל דלז, מהי פילוסופיה, תרגום : אבנר להב, תל אביב : רסלינג, 2005 .

רסלינג


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר