|
|
עמוד:13
13 ארון העדות ב . לאחר סערת מי המבול ועבור ימים רבים של ציפייה עד שייבשו המים מעל הארץ, פסוקי התורה מספרים את הקורות עם נח ומשפחתו לאחר צאתם מן התיבה : וַיִּהְיוּ בְנֵי נֹחַהַיֹּצְאִים מִן הַתֵבָה שֵם וְחָם וָיָפֶת וְחָם הוּא אֲבִי כְנָעַן . שְלשָה אֵלֶה בְנֵי נֹחַוּמֵאֵלֶה נָפְצָה כָל הָאָרֶץ . וַיָּחֶל נֹחַאִיש הָאֲדָמָה וַיִּטַּע כָרֶם . וַיֵּשְתְמִן הַיַּיִן וַיִּשְכָר וַיִּתְגַל בְתוֹךְ אָהֳלֹה ( בראשית ט, יח - כא ) . 4 נח עובד את האדמה, נוטע כרם, שותה ומשתכר . כתוצאה מכך הוא מתגלגל גלוי וחסר הגנות באוהלו ונופל לתרדמה עמוקה . הבן חָם, כנראה לאחר שהוא שמע את בִרבור ולהג הגילופין של האב השיכור - את הביזיון וקלות הראש - מגיע ונעמד בפתחו של האוהל תוך שהוא מסיט את וילון הכניסה, והנה הוא רואה את אביו מוטל פרקדן . או אז מבטו של הבן ננעץ במבושיו של אביו, וכמופתע מכך שאכן יש לאב מה להסתיר ולהגן עליו - שיש לו במה להתבזות ולהתקלות - אץ בן זה אל שאר שני אחיו אשר עומדים מבחוץ ומספר להם את הגילוי המסעיר : וַיַּרְא חָם אֲבִי כְנַעַן אֵת עֶרְוַת אָבִיו וַיַּגֵד לִשְנֵי אֶחָיו בַחוּץ ( שם, כב ) . גם האחים שֵם ויפת פונים מיד אל האוהל - אוהל מועד - אולם בניגוד לחָם הם נוטלים שמלה-פרוכת ( "בגד כליל תכלת", כפי 5 , וכמו הכוהנים במשכן פוסעים אחורנית שמאותת על כך המדרש ) 4 . הדרך הפרשנית שאני נוקט כאן הושפעה מהפרשנות המעמיקה לסיפור נֹח של יצחק בנימיני, צחוק אברהם : פירוש לספר בראשית כתיאולוגיה ביקורתית , תל אביב : רסלינג, 2011 . 5 . לא מפתיע לראות כי המובא ב פירוש רש"י על אירוע הכיסוי של נח קושר בין אירוע זה לכיסוי הארון במשכן : "ויקח שֵם את השמלה - לכך זכו בניו [ של שֵם ] לטלית של ציצית" . כלומר המדרש שמביא רש"י קושר בין הבגד
|
|