|
|
עמוד:12
12 ישי מבורך חס ושלום, לא היו בני קהת [ הלויים ] מניחין את הארון ורצין לשולחן ומנורה [ . . . ] [ אלא ] שהיו יודעין שכל מי שטוען בארון שכרו מרובה, והיו מניחין את השולחן והמנורה והמזבחות וכולן רצין לארון [ כדי ] ליטול שכר, ומתוך כך היה זה מריב ואומר "אני טוען כאן" וזה מריב ואומר "אני טוען כאן", ומתוך כך היו נוהגין [ בארון ] בקלות ראש . 2 שוב ושוב הפכתי בדבריהם של אלו . מה טעם היו מוכרחים למצוא בהתנהלות סביב הארון הקדוש ביזיון וקלות ראש, האם כך יאה לכלי נאה זה ? נכון הוא, שדרשנים אלו מלמדים בדבריהם את ההוראות שניתנו לכוהנים כדי להסדיר את האווירה הבעייתית ולהצמית את הביזיון ואת הנקלות - "יהיו אהרן ובניו [ הכוהנים ] נכנסין ונותנים לכל אחד ואחד [ מהלויים ] טִעונו" - אך מדוע להכריח כי ביזיון ונקלות אכן היו סביבות ארון ה' ? כתשובה לתהייתי, או שמא כדי להוסיף ולהעצים אותה, לפתע הדהדו לי פסוקי הפרשה שנקראת : וּבָא אַהֲרֹן וּבָנָיו בִנְסֹעַהַמַּחֲנֶה וְהוֹרִדוּ אֵת פָּרֹכֶת הַמָּסָךְ וְכִסּוּ בָהּ אֵת אֲרֹן הָעֵדֻת . וְנָתְנוּ עָלָיו כְסוּי עוֹר תַחַש וּפָרְשׂוּ בֶגֶד כְּלִיל תְּכֵלֶת מִלְמָעְלָה וְשָמוּ בַדָּיו ( במדבר ד, ה - ו ) . כאן המפרשים נותנים את טעמיהם : 3 כי הכוהנים מכסים הארון ואין פניהם לנוכח הארון . כלומר הללו, הכוהנים, היו נכנסים אל אוהל מועד, אוחזים בפרוכת וצועדים אחורנית וכך מכסים את הארון ואת הכרובים שעליו, לבל יראו אותו הם עצמם והלוויים אשר אמורים לשאת אותו . ואז הכתה בי ההכרה שמעמד כיסוי זה מאותת אל סיפור קדום משנות התוהו שבו נעוצה התשובה לשאלתי - סיפור נֹחַ . 2 . שם . 3 . פירוש רבי אברהם אבן עזרא על פסוקים אלו, מופיע בשמות מ, לה .
|
|