|
|
עמוד:13
13 א ג ד ה ל מ ע ש ה דא עקא, הקריאה העממית, הרואה בסיפורי האגדה ובמשליה עובדות היסטוריות, ובניסוחי דרישותיה המוסריות - צווים הלכתיים מוחלטים, גורמת לרידוד ופשטנות-יתר בהבנתה, כפי שכבר תיאר הרמב"ם בפרוטרוט 17 בהקדמותיו . לפי דרכם של פרשני האגדה המובהקים, חייבים לקרוא את סיפורי האגדה תוך שימת לב לכל פרט ופרט - בהנחה שהפרטים אינם גופי עובדות מקריים, אלא סמלים בפני עצמם . 18 כשהמהר"ל קורא על חמור באגדה, אין הוא רואה 19 כשהוא אותו כפשוטו, בהמת-משא, אלא סבור שמדובר בסמל של החומריות . פוגש מספר כלשהו, מאחד ועד לרבבה, הוא מצביע על הסמליות שיש במספר הזה, ואינו מקבל את ההנחה שזהו מספר אקראי . "הם אמרו שלושה דברים" "שלושה" אינו מספר הדברים שאמרו בחייהם, אלא דפוס קבוע של שלושה מאמרים מייצגים האמורים לאפיין את דמותו של החכם, כפי שביקש מסדר 20 המשנה להציגו . כאשר באים להשתמש במקור אגדי לדיון הלכתי, הדרישה מחמירה שבעתיים . כאן, חוסר ההבנה שמדובר במליצה בלבד עלול להיות קריטי, ואפילו "קטלנית" כפשוטו ממש . לדוגמה, בסוגיית הגמרא במסכת פסחים על אודות "עם הארץ", מופיעים ביטויים חריפים מאוד כנגד עמי הארץ . בין השאר נאמר שם : "אמר רבי אלעזר : עם הארץ מותר לנוחרו ביום הכיפורים שחל להיות בשבת . . . אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יוחנן : עם הארץ מותר לקרעו 21 על כך מעיר הרמב"ן בפירושו, במקום אחר : כדג" . ובודאי שהדבר גוזמא, ולא להתיר שפיכות דמים אמרו . ולא עוד אלא שההורגו נהרג עליו ! אלא מתוך שנאה שהיו שונאין תלמידי חכמים את עמי הארץ, שאינן במקרא ובמשנה ולא בדרך ארץ היו מגזימין בכך, כדאמרינן עלה נמי : "עם הארץ מותר לקורעו כדג, אמר רבי 17 הקדמה לפירוש המשנה סדר זרעים, והקדמה לפירוש המשנה לפרק חלק בסנהדרין . עדות לתפיסה מופשטת של דברי האגדה קיימת כבר אצל חז"ל, עי' מיליקובסקי, 'מדרש האגדה', עמ' 34 - 37 . לקריאה נוספת על דרכי פרשנות האגדה בימי-הביניים ובתחילת העת החדשה, עי' י' אלבוים, 'להבין דברי חכמים' . 18 עי' זוהר בהעלותך, ח"ג, קמט, א - ב, דברי הזוהר בנוגע לסיפורי התורה תקפים גם ביחס לסיפורים ולאגדות של חז"ל . 19 מהר"ל, גור אריה לשמות, ד, כ, ועוד . 20 מהר"ל, הקדמה לפירוש 'דרך חיים' על פרקי אבות, והפירוש למשנה באבות א, א . ועי' הרב בנימין לאו, 'חכמים', א, עמ' 11 - 14 . 21 בבלי, פסחים מט, ע"ב .
|
|