|
|
עמוד:10
10 תמר שק המסורתי . אני שמחה על ההזמנה ומבטיחה לבוא . את הפנים של פרוספר חוצה צלקת עבה וארוכה . כשאני מניחה את התיק הגדול בפתח הבית, סיקה מספרת לי שפרוספר היה ילד בג'נוסייד ( רצח עם ) ושכל בני משפחתו נהרגו, ההורים והאחים . הוא עצמו ניצל בנס, היא אומרת . הצלקת היא זיכרון המצ'טה שהונפה עליו בידי שכניו באפריל 1994 . הגעתי לרואנדה בדצמבר 2011 ולא ידעתי כמעט כלום . ידעתי על המקום, כפר של יתומים שהקימה הפילנתרופית אן היימן לפי מודל הפנימיות של ימין אורד . ידעתי שבשנת ,1994 כשלאדר בתי הקטנה מלאה שנה, היה ברואנדה רצח עם שבו בתוך שלושה חודשים נרצחו כמיליון בני טוטסי בידי ההוטו . אבל לא חשבתי על הקשר ההדוק כל כך בין הג'נוסייד של 1994 לחיים שאני עתידה לפגוש ולהכיר במקום הזה . לא חשבתי שהרעיון המקורי שלי, התנדבות כנקודת מוצא לטיולים, יתהפך על פניו, שאשאר בכפר שנתיים תמימות וגם אחר כך אמשיך לחלק את זמני בין ישראל לרואנדה . לא עלו אז בדעתי אפילו מקצת השינויים שהייתי עתידה לחוות וללוות . אגם קיוו בלב ארץ אלף הגבעות, מערב רואנדה
|
|