|
|
עמוד:14
14 רות גולן מעטה יותר . אולם, לדידו של פרויד, על הפסיכואנליזה מוטלת האחריות להתייחס לאהבה, מכיוון שהמשוררים מראים רק עניין מועט במקורם של מצבים מנטליים . מכאן ניתן להבין כיצד באותה שנה, כשעסק בניסוח התאוריה הראשונה של האהבה, כתב פרויד ליונג ב- 13 בינואר 1910 : "לא הייתי מחמיץ את ההזדמנות לנעוץ את דגל הפסיכואנליזה שלנו בתחום חיי האהבה הנורמליים המקביל למחקרנו" ( פרויד ויונג, 2008 : 161 ) . גם לאקאן ב סמינר ה- 8 : העברה ( 1960 – 1961 ) , בפרק ,12 אמר שאי-אפשר לומר דבר מה משמעותי או הגיוני ביחס לאהבה, ו בסמינר ה- 20 : עוד ( 1972 – 1973 ) , בפרק 1 העוסק רובו באהבה, טען שברגע שמתחילים לדבר על אהבה, יורדים לרמה של טמטום ( לאקאן, 2005 ) . עם זאת, לדבריו, האהבה היא התפתחות של פונקציה שהיא הקשר העמוק ביותר, הרדיקלי ביותר והמסתורי ביותר בין בני אדם ( 2015 Lacan, ) . שעות רבות הקדשתי למחשבה המתסכלת איך לומר משהו על אהבה בלי לרדת לרמת הטמטום . לפני שנים, בפארק הירקון, שרה דנה אינטרנשיונל את ההמנון של המאה ה- 21 : "לכל אדם זכות להיות נאהב כפי שהוא" . רובנו מכירים בכך שבמציאות הצהרה זו אינה מתממשת במלואה, אבל למשמע הדברים הגיב הקהל באקסטזה, מכיוון שהאהבה היא כמעט הרגש הנשגב היחידי שנותר במאה ה- 21 . אם כן, מהי האהבה שלכולנו יש זכות אליה ? ואולי נכון יותר לומר אהבות ולא אהבה, כדי להכיר במורכבות ובמגוון של המושג וכדי לא לשכשך באמבטיה שבה הכול מתמצה באותן מילים שחוקות כמו טראומה, התענגות וכיוצא באלה . תוך כדי חקירת האהבה עלה בראשי כמו מתוך מאגר סמוי הצירוף "אהבה בתענוגים" הלקוח ממגילת שיר השירים , טקסט השירה הגדול בהיסטוריה על האהבה, ושם כתוב : "מַה יָפִית וּמַה נָעַמְתְּאַהֲבָה בַּתַּעֲנוּגִים" ( שיר השירים ז', ז' ) . שני פסוקים אחר
|
|