|
|
עמוד:12
12 רות גולן הראשון בפסיכולוגיה ( שבכל שלוש השנים שלו כמעט לא למדנו להכיר את משנתו של פרויד ) . זכיתי בזמן המסע לקרוא לעומק את ספריו של אוספנסקי, הפסיכולוגיה של ההתפתחות האפשרית של האדם ו החיפוש אחר המופלא , ולדון בהם בכל ערב עם בן זוגי . שוב התעוררה אהבה לספרים שהקסימו ונגעו בנימי נפשי הסקרנית והמחפשת אחר אפשרויות של התפתחות מעבר לעצמי ותובנות חדשות הקשורות למשמעות החיים . אלא שאז פגש אותי המוות הפתאומי של חברתי האהובה, מוות שעליו נודע לי במקרה בבר בגוואטמלה שלושה חודשים אחרי שהתרחש . הבור הממשי נפער שוב . מראית העין המדומה של העולם נשברה, ושוב הבנתי, לא רק שאין מי שיודע או מי ששולט, גם אין אפשרות לדעת או להתכונן . ואני לא ידעתי, וגם לא חלמתי . ספר נוסף שאזכיר כאן, מכיוון ששינה את חיי, הוא ארבעת מושגי היסוד של הפסיכואנליזה של לאקאן . ההתאהבות בו הייתה דו-ערכית הפעם . שילוב של אהבה – שנאה לעמימות המכוונת של דרך ביטויו . בספר זה קראתי על ההתענגות הנרקיסיסטית ועל התשוקה המובילה את ההתענגות לוותר לאהבה ועל אפשרות של אהבה אחרת, חדשה . כל אירוע ומפגש כזה הכה בבטן הרכה, אבל בו-בזמן גם עורר . הוא עורר מחדש את שאלות המשמעות, הידע, האמונה והאהבה, שאלות שעלו שוב ושוב במלוא חריפותן . במרוצת הזמן חזרו הסימנים הדקים שהתווה פרויד סביב עקרון העונג ומעבר לו, וכך גם התשוקה לחיים ולדחף המוות, ויחד איתם, במקביל אליהם או בניגוד להם, היו התגלויות מעבר לאני, נחשפו שבילים רוחניים הנפרשים עבור מי שמחפש אחריהם, על נשגבותם ועל הסכנות שבהם, ואפשרויות של חיבורים בין שני ממדים אלה, הנפשי והרוחני, מתוך היחד ומתוך הלבד . גם בהתוודעות לתורות היהדות, החסידות והקבלה גיליתי מעיינות שמהם יכולתי לשתות מים חיים .
|
|