|
|
עמוד:8
אריק לוראן 8 בניאו – שפה הקוגניטיביסטית האוניברסיטאית, המקבילות ( synonymies ) הן ששולטות, באותו האופן שבו היה ואלרי אומר : 1 " הרעיונות הגדולים המעורפלים הם אלה היוצרים ציוויליזציות" . הם היחידים המאפשרים הקבלתיות מספקת על מנת ליצור, במונחים לאקאניאניים, אי – הבנה . הרעיונות הגדולים המעורפלים מייצרים את אותו מכנה משותף שהוא ציוויליזציה, שבה הופכת האי – הבנה בסופו של דבר למורחבת ביותר ולמופשטת ככל האפשר . התפשטות זו עצמה מאפשרת לנו לדבר בינינו . כאשר נדרש דיוק, מופיע המדע . גם הוא יוצר שפה, אך אינו מכוון אל הקשר החברתי . עיקרה של אותה ניאו – שפה הוא שברשותה מקבילות, גדולות ככל האפשר, המאפשרות להגיע לכדי שיחה בין חומסקאים לשעבר, נוירולוגים, ביולוגים, אוניברסיטאים ; שיחה המותירה רושם שהם מדברים ביניהם על משהו שיש להם במשותף, אף שלמעשה הם מדברים על דברים שונים למדי . שיחה זו, המתקיימת בשם המדע, היא קשר חברתי טהור, מראית עין של מדע . הניאו – שפה הקוגניטיביסטית התפשטה במהירות רבה, בד בבד עם שינוי דורי בקרב הפסיכיאטרים והפסיכולוגים . עתה היא מבקשת לכפות את עצמה . האידיאולוגיה הנפוצה, או ליתר דיוק, התקווה השכיחה כיום בפסיכולוגיה האוניברסיטאית, היא לנסות לצמצם את הסובייקט של הפסיכולוגיה למנגנון של למידה . היא משלימה את תוכניתו של פיאז'ה — ואף מוסיפה עליה — לאחד את הפסיכולוגיה סביב הלמידה של הילד באופנותה ההתנהגותית, תוך זניחת ההתייחסויות הלוגיות והשפתיות . אופנויות הרישום של ההתנסות במערכת העצבים, גמישותה של זו, שיקמו את דגם הלמידה . תחת השם "קוגניטיביזם התנהגותי" 1 . Valery P . , "La crise de l'esprit", dans Œuvres I, edition annotee par Jean Hytier, Paris, Gallimard, 1957, collection "La Pleiade", pp . 1044 - 9888
|
|