|
|
עמוד:8
8 | ריח שדה הגבוהה שנעה מצד לצד בעקבות סיבובי הלהבים של המסוק . אולם יותר מכול טלטלו אותי הריחות המשכרים שנדפו מהצמחייה ואפפו את השטח ההררי . המחשבה הראשונה שעלתה במוחי הייתה ״איזה ריח נפלא . ממש ריח גן עדן״ ! מייד לאחר מכן עברו בראשי כמה שאלות : מאין לקוח משפט זה, אילו ריחות יש בגן עדן, מה מקורם ? ומה הם מבטאים במושגים של מרחבים שמימיים ? האיש שעמד באותו לילה בראש כוח הלוחמים היוצא מהמסוק היה רופא הגדוד ומפקד התאג״ד, ד״ר צחי בנטוב ז״ל . לצערי, ימים מעטים לאחר מכן נלוו לחוויה האישית המסעירה צער וגעגועים לצחי . לאחר שסיים את תפקידו כמפקד תאג״ד גדוד 890 עבר צחי להיות הרופא של שייטת 13 . בג׳ באלול תשנ״ז, בלילה שבין 4 ל- 5 בספטמבר ,1997 נהרג צחי במסגרת מבצע ״שירת הצפצפה״ ( ״אסון השייטת״ ) , לצד עשרה מלוחמי השייטת והרוג נוסף מכוח החילוץ . זיכרונות הריח של אותו ערב אביב עוטפים עבורי את דמותו ואת אישיותו הנעימה . ״חבל על דאבדין ולא משתכחין״ . יהי זכרו ברוך . חלקו הראשון של המחקר בתחום הבשמים והריחות התפרסם בספרי ״ריח גן עדן : ריחות, בשמים וקטורת במסורת היהודית״ שיצא לאור בשנת 2017 בהוצאת אוניברסיטת בר אילן . ספר זה טיפל בכמה תופעות היסטוריות, סוציולוגיות ודתיות כלליות הקשורות לבשמים, וגם בכמה עניינים הקשורים לברכות, כגון השפעת אופני ייצור הבשמים על ברכותיהם או ברכות על תערובות של בשמים במרחב האישי או הציבורי . במחקר זה לא דנתי בצורה מסודרת ושיטתית בשלל מיני הבשמים ששימשו את הקדמונים, ולמטרה זו מוקדש הספר שביד הקורא המשלים את המחקר שנמשך זמן רב . ארון הספרים היהודי מחזיק כמה מחקרי יסוד הדנים באופן שיטתי בחומרי בושם בטקסטים יהודיים, כמו למשל המחקרים של עמנואל לעף, יהודה פליקס, ברוך צ׳יזיק וזהר עמר . השתדלתי שלא לחזור על דברים שכבר נכתבו אלא אם כן היה בהם צורך חיוני כחומר רקע להכרת הבשמים או להבנת הדיונים בסוגיית הברכות . בשונה מהעבודות של החוקרים הנזכרים ספר זה מציג ודן בכמה היבטים וזוויות חדשות שלא ניתנה להם תשומת לב מסיבות מתודולוגיות וענייניות : א . מחקר זה שם דגש על ברכות הבשמים שראשיתן בתקופת חז״ל והן רלוונטיות עד לימינו אנו . בפועל נושא זה לא נידון מבחינה מדעית ומקיפה עד כה . ב . במהלך העבודה הועלו לדיון נושאים הלכתיים או מנהגים שונים שנהגו בקהילות ישראל בתקופה הבתר-תלמודית בקשר לבשמים ספציפיים, כמו למשל ההדס, הוורד והפיגם ( ראה בערכיהם ) . ג . מטבע הדברים חוקרים שעסקו בנושא הבשמים בזיקה לתקופה מסוימת, למשל ימי חז״ל, או בהקשר לנושא ספציפי, כמו למשל סממני הקטורת של המקדש, טיפלו
|
|