הקדמה

עמוד:10

10 | חסידות, השכלה, ציונות : פרקים בפוליטיקה ספרותית ואכן, נראה שכדי להבין את ההבדלים וההקבלה שהתקיימו בין ההשכלה לבין החסידות, יש ללמוד את יחסי הכוח ביניהן, כפי שהתקיימו בפוליטיקה, בחברה, בתרבות ובאמנות . בראש ובראשונה יש לציין כי אין מדובר בעימות בין ההשכלה כתנועה חילונית ורציונלית לבין החסידות כתנועה דתית, אי-רציונלית, שכן המשכילים לא נטשו את הדת 2 דוגמה בולטת לכך מופיעה ב׳קוצו של יוד׳ ( 878 ) , הפואמה הנודעת שחיבר י״ל היהודית . גורדון . גורדון, שהציג בה את האכזריות שעלולה להיות כרוכה במילוי המצוות, עשה כן תוך הצגת הרב שהביא לאסונה של בת שוע כחריג וכפוסק שקיצוניותו נטולת היגיון . אבל, יש להדגיש, הפואמה אינה בגדר התקפה על הדת היהודית, אלא ביקורת חריפה על מוסד הרבנות . גם אם בהמשך תרמה הפואמה למי שתבעו תיקונים של הדת היהודית, הרי מדובר בביקורת דתית-יהודית פנימית ובשום פנים לא בפרישה מן הדת היהודית . אומנם היו רבנים לא מעטים שהאשימו את המשכילים כמי שמעודדים תופעות של התבוללות, ובמקרים לא מעטים הצדק היה איתם . אך בעיקרו של דבר, הפחד מהתבוללות התקיים כחלק ממשא-ומתן, חריף ככל שיהיה, שנסב על הגבולות והפרטיקולריזם של הדת והאתניות היהודית של יהודי אירופה, כפי שהתגבשו אל מול האירופאים, הלא-יהודים . ואכן, הניגודים והמאבקים היו בעיקרם פנימיים, והתקיימו על סמך קיומו של מכנה משותף דתי . לכן יש טעם רב לבחון את צורת קיומה הספרותי של הדיכוטומיה שהתקיימה בין המשכילים לבין החסידים, כמו גם את ערעורה . ואכן, ערעורה של הדיכוטומיה שמתקיימת, לכאורה, בין שני המחנות, יכול להסתמך על כך שמבנהו, זה שמפריד ובסופו של דבר גם זה שמגשר בין השניים, הוא בבחינת מנגנון ספרותי מורכב . שיתוף כזה ניתן למצוא גם בעצם התפשטותה של השמועה, שלפיה, בעלומיו, היה יוסף פרל, המשכיל וגדול סופריה של הסָטירה האנטי-חסידית, מחבר 3 אשר ספר מגלה טמירין , חסיד נאמן . יונתן מאיר מפקפק באמיתותה של השמועה, מצביעה על סוג של שיתוף פעולה, על אף שהתקיים רק בדמיונם של מפיציה . אלא שנראה שאף על פי שיונתן מאיר לימד אותנו כי הטענה שלפיה היו חסידים שקראו באופן ליטראלי את מגלה טמירין , הפרודיה המבריקה על לשונם ועל התנהגותם, 4 אין להוציא שחיבר פרל, לא הייתה אלא אגדה וכי בפועל לא קראו חסידים את ספרו, מכלל אפשרות שגם כאגדה היה בכוחה לתרום לעמעום הדיכוטומיה שהתקיימה בין המשכילים לבין החסידים . עם זאת ברור שאין בהערכה זו כדי לערער על קביעותיו של 2 Dan Miron, From Continuity to Contiguity : Toward a New Jewish Literary Thinking, Stanford : Stanford University Press, 2010, p . 11 . על-אף שמדובר במרבית המשכילים, הרי שאת המציאות של הכלכלה החסידית ייצגה ספרות ההשכלה הדיכוטומית . ראו ברטל, לתקן עם : נאורות ולאומיות במזרח אירופה , ירושלים : כרמל, 3 ,20 עמ' 27 - 37 . 3 מאיר, 3 ,20 עמ׳ ,20 234 . 4 מאיר, 3 ,20 עמ' ,26 ,30 208 - ,209 8 ,2 224 - ,225 237 .

הוצאת אוניברסיטת בר אילן


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר