|
|
עמוד:12
המקרא בפרשנות חז"ל : יונה [ 12 ] ז פתרונות ענייניים ז . א ניתוק מן ההקשר של הפסוק או הפרק ( בקיצור : ניתוק ) הדרשה מוציאה את הכתוב מהקשרו, ויש שאף דורשת אותו בניגוד להקשר . ז . ב קישור בין פסוקים סמוכים או בין פרשיות סמוכות ( בקיצור : סמוכים ) שני כתובים שעניינם שונה זה מזה, אך כתובים בסמוך זה לזה, נדרשים כאילו הם קשורים גם עניינית . ז . ג יישום והדגמה ( בקיצור : יישום ) הכתוב מוסב על מאורע ספציפי המוזכר במקום אחר במקרא, או על מאורע היסטורי בתקופת חז״ל ; כמו כן יש שפסוק מובא כדוגמה לעיקרון, להלכה, או לאמונה מסוימת . בסתירה בין שני פסוקים, כל פסוק מיושם למצב או לזמן אחר, ובכך נפתרת הסתירה . ז . ד הקצנה והחלשה, לטוב או לרע ( בקיצור : הקצנה ; החלשה ) נטייה להקצין עניינים שבפסוק ( בעיקר : להקצין לחיוב לגבי ישראל, לגבי צדיקים, וכו׳, ולשלילה לגבי גויים, לגבי רשעים, וכו׳ ) או להחליש עניינים ( כגון חטאי ישראל ) . פירוש כזה מלווה לעיתים קרובות ביישום או בניתוק מההקשר . ז . ה השוואה ; הנגדה ; מידה כנגד מידה ( בקיצור : השוואה ; הנגדה ) הכתוב נידון בהקשר רחב יותר בעזרת השוואות או הנגדות ענייניות לפסוקים אחרים . ז . ו השלמת התיאור ( בקיצור : השלמה ) הדרשה משלימה את דברי הכתוב באמצעות דרכי המדרש, ולעיתים בהסתייעות בכתובים רחוקים . דרך זו תדירה בדרשות על הסיפור המקראי, כשהדרשן ממלא פערים ומוסר מידע נוסף . לעיתים ההשלמה לובשת צורה של דו-שיח בין הקב״ה וישראל, השלמה שעיקרה אינו מפורש בכתוב כנתינתו . ז . ז דרשת דווקא ( בקיצור : דווקא ) לפסוק ניתן פירוש מצמצם משום שהוא נתפס כמתכוון דווקא לנאמר בו מילולית . ח סוגים ספרותיים שלושת הסוגים השכיחים של המדרש — פתיחתא, רשימה, דרשה שגורה — מתוארים להלן, וסימניהם יופיעו בצד הפתרונות . יש בהם כדי להעמיק את הבנת הדרשה ובעיקר את המניע לדרוש . ח . א פתיחתא המונח ׳פתיחתא׳ מציין דרשה הנסמכת אל הפסוקים הראשונים של קריאת התורה או של ההפטרה לשבת וחג . היא פותחת בפסוק רחוק ( הלקוח על פי רוב מספרי הכתובים, ולעיתים מספרי הנביאים ) , ובדרך הדרש היא מפרשת פסוקים ומחברת ביניהם עד שהיא מגיעה אל תכליתה, אל הפסוק הפותח של קריאת התורה או של ההפטרה . בפסוק זה נחתמת הדרשה . בסימן ׳פתיחתא׳ יסומנו באוספנו דרשות הפותחות או המסיימות בפסוק הנדרש מיונה, וכן פתיחתות המוסבות על כתובים מספרים אחרים שבהן הפסוק מיונה נדרש במהלך הדברים .
|
|