|
|
עמוד:10
הבעל שם טוב וקבלת האר״י 10 ובעולם המושגים שהותיר אחריו המקובל הגדול, ר׳ יצחק לוריא, בן המאה השש עשרה מצפת . היותו בן בית בקבלה זו, עד כדי יכולתו הן להורות לתלמידיו כיצד יש לכוון, והן לחבר כוונות וייחודים מקוריים משל עצמו, היו ״כרטיס הכניסה״ שלו לעולמם של חבורות המקובלים בני זמנו . תוך כדי המחקר ראיתי עד כמה רחבה התשתית הקבלית של הגותו של הבעש״ט, מחד גיסא, אך גם הבנתי שאין כל חובה מחקרית לקשר ולגשר בין פועלו של הבעש״ט האיש לבין הבנת תנועת החסידות לגווניה כפי שהתווסדה שנים ספורות לאחר מותו . במילים אחרות : ככל שהצלחתו של הבעש״ט נעשתה מובנת לי על רקע שליטתו בקבלה והיצירתיות שהפגין בשימוש בה, כך גם הפער בינו לבין החסידות נעשה גדול יותר, שכן תנועה זו הלכה ונתרחקה משימוש תכוף ואינטנסיבי בכוונות וביחודים הלוריאניים . על כל פנים, מחקר זה מבקש לגשר בין יסודות שונים בדמותו של הבעש״ט, יסודות שהמחקר הקיים אמנם נתן עליו את הדעת, אך בלא זיקה מובהקת ליסוד הקודם שהזכרנו – והוא היותו בעל שם . הבעש״ט לא היה בעל שם רק בתחילת דרכו ( ולאחר מכן – מורה רוחני ) אלא הוא המשיך ועסק בריפוי באמצעות שמות כל חייו . במסגרת זו הוא הקדיש הרבה מזמנו למאבק קשה ב״דינים״, בכוחות הדמוניים ובהיבטים הקשים של האלוהות הבאים לידי ביטוי במציאות . עיקר טענתי היא שהבעש״ט ניגש אל הקבלה הלוריאנית כבעל שם ; הוא ביקש לקרוא אותה כשפת-פעולה שבאמצעותה ניתן ״למתק״ את הדינים, דהיינו להפוך את הכחות הדמוניים – החיצוניים, כמו גם אלו שבתוך הנפש – מכח שלילי לכח חיובי, או לכל הפחות למנוע מן הכח השלילי לפעול את פעולתו . לקריאה מחודשת זו בקבלת האר״י היו השלכות מרחיקות לכת – מכוחה נוספו לו כמה וכמה תלמידים חשובים, שעתידים היו לחולל תנועה שתכה גלים בכל רחבי העולם היהודי, גלים שאינם מפסיקים לטלטל את עולמנו עד היום . מבנ ה ה ספ ר ספר זה מבוסס על עבודת הדיסרטציה שלי, ״׳כי הוא גילה מקור יקר תפארת חכמה זו׳ : עיונים במכלול זיקותיו של הבעש״ט לקבלה הלוריאנית״, שהגשתי בקיץ תשע״ז לסנאט של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, בהנחייתה של מורתי פרופ׳ חביבה פדיה . החיבור הנוכחי אינו חופף לגמרי לדיסרטציה, וישנם עניינים המפורטים בה יותר מאשר בו, ולהיפך . בעת עיבוד העבודה לספר שייפתי והעשרתי כאן כמה נושאים . במבוא אני נזקק – כנדרש מכל חוקר משנת הבעש״ט – להציג את האופן בו אני ניגש אל הטקסטים המתיימרים להשמיע את קולו של הבעש״ט, אדם שלא הותיר אחריו כתבים . אראה את המורכבות המחקרית הרבה ואנמק את בחירותַי . ככלל, עבודה זו מבקשת להשמיע את משנת הבעש״ט על פי המקורות המהימנים ביותר ונמנעת ככל הניתן מלהישען על מקורות שיש לגביהם ספק סביר .
|
|