פתח דבר

עמוד:13

פתח דבר 13 השער הראשון , זהויות מתחרות - מפגשים מרובים בין מגדר , אתניות ומעמד , מדגים את עקרון ההצטלבות של צירי כוח כפי שהוא בא לידי ביטוי במחקר על זהויות בצבא . מכלול המאמרים מבליט עד כמה הזהויות הצבאיות אינן נתונות מראש ואינן יציבות , וחושף את הקונפליקטים הפנימיים ואת האיומים על ההגדרות ההגמוניות של הזהות . מאמרה של תאיר קרזי-פרסלר , " בין העצמה לבושה : חוויית הכוח הפיקודי בקרב קצינות זוטרות ", עוסק במתח הפנימי בזהותן של קצינות זוטרות בנות המעמד הבינוני , אשכנזיות ברובן . הוא מראה שכאשר הן בוחנות את שירותן ממרחק של זמן הן תופסות את התנסותן כקצינות במושגים אמביוולנטיים : מצד אחד הן חשו מועצמות ונהנו מהכוח שהיה בידיהן , ומצד אחר חוויית הכוח כרוכה בביקורת עצמית ובעיקר בתחושות של בושה . קרזי-פרסלר טוענת שאמביוולנטיות זו היא ביטוי לכוחן המעמדי אך גם לחולשתן המגדרית . כבנות הקבוצה הדומיננטית הן חשות זכאיות לתפקיד הקצונה היוקרתי אך כנשים הן אמורות להתבייש , מכיוון שלפי המוסכמות התרבותיות הן השתמשו בכוח השמור בארגון הצבאי לגברים . זהותן כקצינות מתעצבת אפוא דרך המתח שבין תחושת דומיננטיות ובין תחושת שוליות , בין תחושת זכאות ובין תחושת מוגבלות . מתח זה מאפיין את מיקומן של הנשים הללו במשטרי האי-שוויון בארגון הצבאי . לעומת הקצינות הממוקמות גבוה יחסית בארגון הצבאי , מאמרן של עדנה לומסקי-פדר , אורנה ששון-לוי ונועה דותן-מן , "' מכובדות חברתית ' מול ' זכאות למימוש עצמי ' : פרשנויות אתנו-מעמדיות לתפקיד הפקידה ", עוסק בנשים אשר שירתו כפקידות , תפקיד המזוהה באופן מובהק עם נחיתות של נשים בצבא . גיבוש זהות בוגרת דרך שירות צבאי הוא תסריט מפתח בחברה בישראל , אולם תסריט זה מקבל משמעויות שונות לפי הסכמות התרבותיות הקשורות למיקום האתנו-מעמדי של המתגייסות . המאמר בוחן את האופן שבו נשים מקבוצות אתנו-מעמדיות שונות מפרשות את שירותן הצבאי בתפקידי פקידות . נשים ממעמד בינוני מתארות את החוויה במושגים של מחיקת זהות , סבל וניכור כלפי הצבא . לעומתן , נשים מהפריפריה וממעמד נמוך מפרשות את השירות כפקידה כחוויה מבגרת ומעצימה התורמת לגיבוש של זהות אזרחית . לטענת המחברות , הפרשנויות הסותרות הן תולדה של סכמות פרשניות שונות המגדירות את הקשר שבין זהות לשירות צבאי : נשים ממעמד נמוך מבקשות להשיג מכובדות חברתית באמצעות השירות הצבאי , ואילו הסכמה הפרשנית בקרב נשים ממעמד בינוני היא זכאותן המעמדית לתפקיד שישרת את פרויקט הזהות שלהן . דנה גרוסוירט קחטן , במאמרה " בשמלה אדומה וכומתה חומה : מגדר , אתניות וצבא ", מסתמכת על החיבור בין גבריות לאתניות בניתוח המאבק על הגדרת הגבריות ההגמונית בצבא . גרוסוירט קחטן מפרקת את התפיסה ההומוגנית של לוחמי החי " ר ומראה כיצד בחטיבת גולני מכוננים החיילים זהות גברית מזרחית ) המכונה " ערבית " ( , אל מול וכנגד ההבניה של החייל בצנחנים כגבר אשכנזי

מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר