|
|
עמוד:10
10 עדנה לומסקי- פדר אורנה ששון- לוי 1 לכאורההצבא הוא המוסד שנועד " לנהל את האלימות " עבור מדינת הלאום . האלימות הצבאית מכוונת רק כלפי האויב החיצוני , אולם בפועל אלימות הופכת לחלק מרכזי בתרבות הארגונית של הצבא , והיא מחלחלת גם אל תוך הארגון עצמו , כלומר לחיילים ולחיילות המשרתים . שני סוגי האלימות - החיצונית והפנימית - מזינות זו את זו , וביטויי האלימות תמיד ממוגדרים . לדוגמה , אלימות בקרב נתפסת כסימן הרואי לגבריות , ואילו כשנשים לוקחות חלק באלימות צבאית הן נתפסות עדיין כפורצות דרך וכמפרות את אחוות הלוחמים , ופמיניסטיות רדיקליות מותחות עליהן ביקורת . האלימות הפנימית גם היא ממוגדרת - גברים סובלים בעיקר מטקסי חניכה ברוטליים ונשים נפגעות בעיקר מאלימות מינית . אלימות הצבא נמצאת באופן סמוי ברקע של כל מאמרי הספר . באופן מפורש יותר , מאמריהן של מירב פרץ ואריקה וייס מטפלים בסובייקטים הנמנעים ) מסיבות אישיות ( או מסרבים ) מסיבות אידיאולוגיות ומצפוניות ( מלשרת בשל אופיו האלים של הצבא ) הן אלימות כלפי פנים הן אלימות כלפי חוץ ( . ניצן רותם מנתחת את השיח על התאבדות של חיילות ומראה איך הצבא מתנער מהאלימות שלו עצמו , המובילה חלק מהחיילים להתאבדות . רעיה מורג וקרן פרידמן-פלג עוסקות בהתמודדות החברתית ) בייצוגים קולנועיים ובקבוצות טיפוליות ( עם החיילים שנושאים טראומה מהאלימות הצבאית . בניגוד למאמרים אלו העוסקים בחיילים כקורבנות האלימות הצבאית , במאמר של אורנה ששון-לוי , יגיל לוי ועדנה לומסקי-פדר על עדויות של " שוברות שתיקה " עומד במרכז החייל הישראלי כמקרבן וכסוכן אלימות בשטחי הכיבוש . שנית , אנו מאמצות את גישת המיקומים הצולבים ) intersectionality ( , שלפיה מגדר איננו מתכונן כקטגוריה אחידה של נשים או של גברים אלא הוא מתכונן בדרכים שונות במפגש עם זהויות נוספות , ובעיקר מעמד ואתניות . מאותה גישה עולה גם תפיסה חדשה של הארגון הצבאי . במקום לבחון את הצבא כארגון הממוגדר באופן בינרי , המחקר העכשווי בוחן את " משטרי האי-שוויון " בצבא , כלומר מניח שחלוקות הכוח בארגון מאורגנות סביב ההצלבות בין מגדר , גזע ומעמד . השילוב של שתי גישות אלו - המיקומים הצולבים ומשטרי אי-שוויון - מאפשר ניתוח משוכלל יותר , הבוחן ברזולוציה גבוהה את המופעים השונים של מגדר בצבא . ארבעת המאמרים בשער הראשון ) שעליהם נפרט בהמשך ( מציגים את היחס השונה לשירות הצבאי ) או אי-שירות ( הבא לידי ביטוי בסיפורים של קבוצות המתכוננות בהצטלבות של אתניות , מגדר ומעמד . עמדה מחקרית שלישית שאנו מקדמות בספר זה היא שחקר מגדר בצבא לא יכול להתמקד בנשים בלבד , אלא יש ללמוד באופן שווה גם על גברים וגבריות , שכן הבניות של גבריות ונשיות מעצבות זו את זו ולא ניתן להפרידן , במיוחד בארגון בעל אופי גברי מובהק כמו הצבא . אחת הדרכים לחקור הבניות שונות של גבריות 1 . 1987 Lasswell 1941 ; Weber 1964 ; Giddens
|
|